פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר 9 הגישה הרדיקלית רואה בו הנצחה ואף חיזוק של אי-שוויון בין גברים ונשים , ולכן מוסד דכאני עבור נשים . נקודת המוצא שלנו בספר זה היא ששתי הגישות - זו הרואה בצבא ארגון המקדם נשים וזו הרואה בו ארגון דכאני לנשים - אינן מספיקות עוד להבנה ולהסבר של מכלול המופעים הסותרים של מגדר בצבא , שכן הן עצמן חוטאות בתפיסות דיכוטומיות , הן של מגדר והן של הארגון , ובדטרמיניזם מבני . בניגוד אליהן , המחקר העכשווי איננו יוצא מהנחה של שעתוק אוטומטי של היררכיה מגדרית בצבא , אלא מניח שיש קבוצות המתקדמות בצבא , שיש קבוצות שמיקומן בהיררכיות החברתיות משועתק , ושיש כאלה שמעמדן החברתי נפגע במהלך השירות . יתרה מזו , ההנחה כיום היא שהארגון הצבאי איננו זירה אחידה , אלא הוא ארגון גדול והטרוגני המורכב מזירות שונות המאפשרות מסלולים שונים לקבוצות שונות . לכן קבוצה חברתית שעלולה להפסיד בזירה אחת יכולה להרוויח בזירה צבאית אחרת . כמו כן , אותו תפקיד עצמו יכול לתרום לקבוצה אחת ולפגוע באחרת . מתוך הבנה של מורכבות זו עולות שאלות חדשות , כגון " מי משרתת איפה ", מהם הגורמים להסללה של קבוצות נשים מסוימות לתפקידי פקידות ומנהלה ואחרות לתפקידי הדרכה קרבית ) ראו מאמרה של שרית עמרם-כץ ( , מהם סיכויי הקידום בצבא ובאזרחות של נשים וגברים ששירתו בתפקידים דומים ) למשל במודיעין או בענפי התקשוב ( וכיצד מאבקים בין קבוצות חברתיות מתורגמים למדיניות ארגונית בצבא ) ראו מאמרם של יגיל לוי וזאב לרר ( . המופעים המגוונים של מגדר בצבא כיום דורשים לא להסתפק בניתוח המתמקד בשאלות של מוביליות מבנית , כפי שהראינו לעיל , אלא לבחון גם שאלות העוסקות בחוויית השירות הצבאי וביכולת של החיילים והחיילות להשתמש בפוֹעלוּת ) agency ( שלהם אל מול הצבא . מכאן עולות שאלות מחקר חדשות שהמאמרים באסופה מדגימים ; למשל , כיצד החיבור בין מגדר ואתניות מייצר תרבויות ארגוניות נבדלות בזירות דומות בצבא ) ראו מאמרה של דנה גרוסוירט קחטן ( , אילו קבוצות יכולות לחתור תחת אתוס הלוחם ומאיזה כיוון ) ראו מאמרה של מירב פרץ ( וכיצד החזרה לאזרחות מעצבת מחדש את משמעות השירות הצבאי בקרב נשים ) ראו מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר ( . השינויים הארגוניים שחלו בצבא הישראלי , לצד הרחבת הפרספקטיבות התיאורטיות , הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי בנושא צבא ומגדר בישראל . מטרתנו באסופה הנוכחית היא להציג את מגוון הכתיבה האקדמית בנושא של צבא ומגדר ולקדם את המחקר בתחום . האסופה מתבססת על ארבע נקודות תיאורטיות לחקר המפגש בין צבא ומגדר . ראשית , מדינת הלאום מבוססת על הקרבה עצמית של לוחמים , ולכן מוות ואלימות מרכזיים בכינונו של הקולקטיב הפוליטי המודרני ) 1999 Marvin and Ingle ( .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר