מבוא לחוסן חברתי

עמוד:11

מבוא לחוסן חברתי | 11 שלהן יש מכנה משותף — גיאוגרפי או אתני או דתי . הון חברתי מקשר ( linking ) מחבר בין אנשים וקהילות לבין בעלי סמכות וכוח, למשל בין מנהיגים מקומיים לבין מנהיגים ומוסדות ממלכתיים . קשרים כאלה הם נדירים יותר, אך טומנים 11 בחובם את ההזדמנות להשיג משאבים חיצוניים רבים יותר מן המקומיים . תפיסת החוסן היא חלק ממה שאמור לשמש בסיס לאסטרטגיה הוליסטית של ניהול הפרעות קשות ואסונות המוניים . אסטרטגיה כזאת, על פי הספרות, מורכבת משני מכלולים עיקריים : האחד עוסק בהתגוננות אקטיבית מפני ההפרעה עצמה ( האובייקט ) , וכולל מנופים למניעה או לדחייה של ההפרעה ולהפחתת נזקיה . האחר עוסק בטיפול בנפגעי ההפרעה ( הסובייקט ) , וכולל מנופים לניהול המערכת בעקבות ההפרעה ולקידום ההתאוששות לקראת השיקום . אסטרטגיה כוללת כזאת אמורה לספק מסגרת קונספטואלית למתן פתרון לאסונות טבע ( כגון רעידות אדמה, מגפות וצונאמי ) , ולפגיעות שהן מעשי ידי אדם ( כגון מלחמות, פעולות טרור וזיהום תעשייתי ) . האסטרטגיה הזאת מבוססת על התפיסה המכונה 12 ושלפיה יש לייחס חשיבות פחותה למקור "כל הסיכונים" ( All hazard approach ) ההפרעה ( שכן קשה לבלום אותו ) , ולעומת זאת יש לייחס חשיבות רבה להשלכות ההפרעה בשטח, שכן אותן קל יותר לנהל . בדיוק במסגרת הזאת טמונה חשיבותה של תפיסת החוסן . עם זאת, במבחן המציאות בעולם ובישראל עדיין רחב מאוד הפער בין הדיון התיאורטי בסוגיית החוסן לבין היישום של תפיסת החוסן, הלכה למעשה, בשטח למרות מס השפתיים המשולם לה .

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר