מבוא:חמישים שנה למלחמת ששת הימים — רטרוספקטיבה

עמוד:12

12 מבוא | חמישים שנה למלחמת ששת הימים מ רטרוספקטיבה של צה"ל בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה ( 1982 ) , האנתיפאדה הפלסטינית ש י ש ה י מ ים ו ח מ יש ים ש נ ה הראשונה ( 1987 - 1993 ) , טרור המתאבדים בשנות התשעים על רקע הניסיון לקדם תהליך מדיני לפי הסכמי אוסלו, האנתיפאדה השנייה ( 2000 - 2005 ) ולאחר מכן מלחמת לבנון השנייה ( 2006 ) , וכן שלושה סבבי עימות עם חמאס בזירת רצועת עזה ( 2009 , 2012 , 2014 ) — כל אלה חשפו את פרדוקס העוצמה שבמסגרתו פועל ומוגבל צה"ל : מאפייני המלחמה שמנהלים כוחות לא-מדינתיים נגד צה"ל ונגד אזרחי ישראל, כשהם פועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית ונטמעים בה, אינם מאפשרים לצה"ל להביא לידי ביטוי אופטימלי את יכולותיו כצבא עוצמתי ומצויד היטב . ארגוני הטרור הפועלים במרחבים הפלסטיניים המאוכלסים, תוך שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי ושכלול יכולות ההפעלה של נשק תלול מסלול, גוררים את צה"ל למערכות ממושכות, שמבחינת הגורמים הפועלים נגדו הן מלחמות התשה נגד חברה מערבית מודרנית המתקשה לעמוד במעמסת השחיקה לאורך זמן ונרתעת מקורבנות בשורותיה . בראייתם, שיטות הלחימה שהם נוקטים ממחישות ומדגישות את פרדוקס העוצמה, שעיקרו הגבלת יכולתו של צבא קונבנציונלי למצות את כוחו, וזאת מטעמים שאינם צבאיים, אלא נורמטיביים, משפטיים ומדיניים . למעשה, עוצמתו של צה"ל הפכה במקרים רבים לחולשה, בעוד חולשתם הצבאית של השחקנים הלא-מדינתיים, ובכללם חמאס בזירה הפלסטינית וחזבאללה בלבנון, מיתרגמת לעוצמה בשל פעולתם במרחבים מאוכלסים . כיבוש רצועת עזה והגדה המערבית במלחמת ששת הימים חשף את ישראל ואת צה"ל למגע ישיר ומידי עם אוכלוסייה פלסטינית גדולה . לאחר הלם התבוסה, חוותה אוכלוסייה זו תנופה כלכלית כתוצאה מהגישה לכלכלה ולשוק העבודה הישראליים, אך בה בעת היא הפכה מרחב מוגן ונוח לפעילות של ארגוני טרור פלסטיניים . בתחילת שנות השבעים נדרשה ישראל למהלך רחב ועמוק ברצועת עזה לחיסול תשתיות הטרור והצליחה לשפר את שליטתה בשטח ולהפחית את הפיגועים, אך אלה לא פסקו לחלוטין . עד האנתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987 , הסתפק צה"ל בסדר כוחות מצומצם בשטחי הרצועה והגדה המערבית . האנתיפאדה הייתה לקו שבר ביחסי ישראל והפלסטינים . רמת החיכוך בין הצדדים גברה משמעותית, והעימותים האלימים עם האוכלוסייה הפלסטינית חשפו את צה"ל למגבלות הכוח והכושר המבצעי להתמודד עם איום מסוג חדש זה . הצבא מצא עצמו מול התקוממות עממית אלימה, נדרש לתגבר כוחות בשטח, להתאים את שיטות הפעולה שלו ולפתח אמצעים לא קטלניים לדיכוי מהומות . משָלב זה עבר צה"ל לפעול במתכונת של משימות שיטור תובעניות, שדרשו הסתגלות ייעודית . התמשכותה של האנתיפאדה ערערה את ביטחונו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ביכולתו של צה"ל להתמודד עם האתגר, ויש הגורסים

המכון למחקרי בטחון לאומי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר