פרק שביעי

עמוד:13

סנהדרין 13 – חולין ד משנהפרק ז דפוס נפולי אלו הן הנסקלין : הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, ועל הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה . והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, וידעוני . והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המאורסה . והמסית, והמדיח, והמכשף . ובן סורר ומורה . יהודה אומר, רביחייב עליה משום אם, ומשום אשת אב . - הבא על האם אינו חייב אלא משום האם בלבד . חייב עליה משום אשת אב, ומשום אשת איש . בין בחיי - הבא על אשת אב אביו, בין לאחר מיתת אביו . בין מן האירוסין, בין מן הנשואין . ם אשת איש . בין בחיי בנו,חייב עליה משום כלתו, ומשו - הבא על כלתו בין לאחר מיתת בנו, בין מן האירוסין, בין מן הנשואין . . והאשה המביאה את הבהמה,הבא על הזכור, ועל הבהמה אם אדם חטא, בהמה מה חטאת ? אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב "תסקל" . דבר אחר, שלא תהא בהמה עוברת בשוק, ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה . מכאן עוברת המשנה לדון בשאלה מתי מטילים עונש הריגה מטיפוס אחד ומתי מטיפוס אחר . שניות . בפרק ט' "אלו הן הנשרפים", ו"אלו הם הנהרגים", בפרקמשנתנו פותחת גוש גדול של מ יא "אלו הן הנחנקים", במכות פ"ב "אלו הן הגולין" ובמכות פ"ג "אלו הם הלוקים" . כפי שנעיר במבוא למסכת מכות, מסכת מכות היא המשך ישיר של סנהדרין, וחולקה מפני גודל המסכת . פיעים גם כאלה שאינם נהרגים, הרי שכל גושמכיוון שבפרקים הנכללים במסכת מכות מו המשניות לא החל בעניין ארבע מיתות בית דין, אלא הוא גוש עצמאי . מעין 'מסכת עונשין' . עפ"י כתב יד ק ופמן רשימה דומה מופיעה בכריתות פ"א מ"א . הדמיון הוא עד המקלל אביו – ם ס ק ל יי ה נה ןל וי א ו ואמו שאיננו בכריתות, אך מצוי בתוספתא שם ( להלן ) . יתר הרשימה כאן ובמקבילות, שונה . שם ( בכריתות ) מונה המשנה את חייבי כרת, וכאן את הנענשים בבית דין . ברור שהמשנה לא סברה

הוצאת משנת ארץ ישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר