פרק שביעי

עמוד:12

12 פרק ז משנה ג 21תוכן העניינים – חולין והרי רבי יהודה עצמו הוא זה שמייחסים לו את השאיפה – מ זומנ וו ל תמ י ת הא י ןל וא מ ר ו לאחר דברי רבי יהודה מוסיפה לברור 'מיתה יפה' ( תוס', פ"ט הי"א ) . בתוספתא מובהר הנימוק . תלכו' " ( פ"ט לא'ובחוקותיהםשנאמרמשוםאלאמזו,מנוולתמיתהאיןלוהברייתא "אמרו שאמרהאלאמזו,מנוולתמיתהשאיןיהודהרביהי"א ) . במקבילה בירושלמי ( כד ע"ב ) "מודה תלכו" אם כן התזת הראש איננה מיתה יפה, וכריתת הראש בקופיץ לא"ובחקותיהםתורה ההוצאה להורג המקובלת במשטר הרומי . במבוא גרועה הימנה, אלא שרצו חכמים להרחיק מדרך הצענו שזו אחת הסיבות לבחירת דרכי ההוצאה להורג בספרות ההלכה . להניתןלאהרשותדין . לביתנמסרומיתותעל בסיס זה מציעה התוספתא מעין כלל : "ארבע רגהדברים הם דרשה למשנה . באופן ריאלי הרשות הוציאה להו . בלבד" ( פ"ט ה"י ) סייףאלא במגוון דרכים . הנפוצות שבהן היו צליבה ומלחמה עם חיות, בצד עריפת הראש בגרזן . אבל התוספתא איננה מתארת את מנהגי העולם הרומי ( ה'רשות' ) אלא היא דרשה למשנה שבאה לומר שאפילו בתחום זה של הוצאה להורג, לנו היהודים תורה מורכבת יותר . לה ערופה בהתזת ראש, אף שופכי דמים בהתזת ראש" במדרש אגב הדיון בדין רוצח "מה עג ) . התזת ראש היא עריפה ,151 עמ' דפרשהדנזיקיןמסכתא - משפטיםישמעאלדרבימכילתא ( סובר בפשטות כדעת רביהוא,במשנתנו ( חיתוך מהעורף ) . המדרש איננו מזכיר את המחלוקת יהודה, והרי זו הצעה חילופית לנימוקו של רבי יהודה . משנתנו והתוספתא מציעות הסבר אחד, והמדרש הסבר אחר שכנראה איננו סותר את קודמיו אלא מצטרף אליו . כרגיל בספרות חז"ל, וכו' ) לפי דרכנו, ההלכה איננה נלמדת מהמדרש, אלא מוסקת בדרך אחרת ( היגיון, מסורת והפסוק סיוע בלבד . . הקופיס דומה בתיאורו לקרדום . 04קופיץ מקומראן . אשל קומראן, עמ' . 81איור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא