|
|
עמוד:10
10 פרק ז משנה ב 01תוכן העניינים – חולין מיתהאףרושם,בהשאיןמיתה, שמיםבידישנאמרהמיתהמהשמים . בידישנאמרה בזבלאותומשקעיןהיו, חנקמצות, אמרומכאן . רושםבהשאיןמיתה, כאןשנאמרה להלןמושךוזהלהלןמושךזה, צוארועלוכורךברכיןקשיןסודריןונותניןארכובותיועד חנק ( מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דנזיקין, משפטים, ה, סדרזה, יוצאהשנפשועד ) . 266 - 562עמ' במדרש שלושה טיעונים וכל אחד מהם איננו שלם, אפילו באמות מידה מדרשיות . טיעון אחד הוא שסתם מיתה היא בחנק כי זו המיתה הקלה מכולם, ו"אי אתה רשאי להחמיר" . הטיעון שזו מיתה קלה הוא עצמו חסר ביסוס . הנימוק השני הוא שסתם מיתה היא חנק, משתמש כנימוק רי שתי הדרשות האחרות שואלות בדיוק על טיעון זה, מניין שסתם מיתה במה שצריך להוכיח . ה היא בחנק . הנימוק השלישי הוא שסתם מיתה היא כמיתה בידי שמים, בלי פגם חיצוני, ורק חניקה איננה נראית כלפי חוץ . ברם, כאמור גם דרך השריפה שומרת על כלל זה . טיעונים דומים קדושים פרק ט הי"א, צב ע"א ועוד ) . חוזרים במדרשי הלכה אחרים ( ספרא אין מחלוקת בספרות מי בחנק ומי בסקילה אך גם אין לכך נימוקים וכל ההצעות הן מסורת פרשנית שאי אפשר לדעת האם יש לה מקור ריאלי . כלומר האם אי פעם בעבר נהגו כך . ן ההמון או העדה,במבוא עמדנו על כך שבעבר נהגו דיני מיתות, אם בבית דין מסודר, ואם בדי ודרכי המיתות הן מגוונות ואקראיות . ייתכן אפוא שבאמת כל שיטות ההריגה הן מסורת קדומה שנהגה בעבר, אם כי כנראה לא דבר יום ביומו אלא מעט, לעתים נדירות ובמשורה . כאמור במשנה א, הנשרפים נתלים לאחר השריפה . זו פרשנות של חז"ל . המתעלמת מהאפשרות הפשוטה שתלייה היא עונש החנק . ייתכן שהדבר נובע מכך שבתלייה רגילה המוות איננו נגרם מחנק אלא מהמכה שגורם הקשר לעורף התלוי . עם זאת לפי המדרש המתאר את מותו של ) , תלייה היא חנק, והיא נעשית 347בראשית רבה פרשה סה כב, עמ' אליקים איש צרורות ( לעיל כפשוטו בתלייה על עץ . להורג היו הדרכים ה'מסורתיות' והרגילות, נמצאנו למדים שבתודעת העם דרכי ההוצאה והמשנה מציעה דרכים אחרות . במבוא ניסינו להציע הצעה כוללת מדוע נבחרו דרכי מיתה אלו .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|