פרק שישי

עמוד:9

מציעא כרך בבבא 9 ןפשתבעולי האת ג – ע ל ות פיש ת נ ו מ ן ה מ י ש ר ה ] ה [ ל פ ו ע ל י םאו ששכר בעל הבית : ) . ההשריה נועדה לפרק את החומרים המדביקים את גבעול 32ור יא ( "בית המשרה"משרין ב יא עבודההןתעלאת הפשעל כן ה,הפשתן לסיב . אם ההשריה ארוכה מדי הגבעול נרקב מפני הגנבים יוות"מכניס אדם פיר : ה בחול המועדוהותרלאבל דחופה . עבודה כזו הותרה את מלאכתו במועד" ( משנה, וין ובלבד שלא יכ,שלא תאבדמשרה בשבילושולה פשתנו מן ה . 16 ) גמ"במועד קטן פ" י מועדבתוספתא לגאפוא במשנת בבא מציעא לענייננו, בהמופיעשל "דבר האבד"הבחנהה . 17 בתלמודיםד דוגמאות אחדות , וחוזרת בעולואב של "דבר מפני החששדיתתלמוחלק ניכר מן המלאכות אשר המשנה התירה לעשותן במועד מוסבר בספרות ה 16 בטווח הרחוק . או אף ,בט בטווח הקרורב או מועהאבד", כלומר החשש שאי עשיית המלאכה תגרור הפסד , הוא מופיע בספרות התנאית רק בתוספתא למועד קטן וכן שםקטןאיננו במשנה מועד'דדבר האב'של ימוקהנ לכך שתנאים ראו בו כלל מקיף . אדרבה, ייתא עדות הברסוח ואין בניבפ"א הי"א, בשני המקומות כהיתר נקודתי, ושין אותו במועד . ין אבד אין ער שאאותו במועד, דבאבד עושיןבמועד . דבר ה"וטוחנין בתוספתא הכלל מסויג : בתלוש, אבל במחובר אף דבר האבד אין עושין אותו במועד . אין לו מה יאכל, קוצר מעמר ? ה דברים אמוריםבמ יקרון . וא הופך לעיותר, ועתה ה ( מועד קטן פ"א הי"א ) . בתוספתא הניסוח מרחיבוש בפרות" ידשלאודש, ובלבד ורש של דבר האבד, וראו דיוננודין ללא הנימוק המפ ) מופיע אותומ"את מועד קטן ( פ"בזאת במשנלעומת משנהבשמקרהבמשנה זו ובמבוא למסכת מועד קטן . תופעה רגילה היא שהתוספתא מכלילה ומנמקת את ה אותו ככלל משפטי . תומנסח מינוח אפשריאבד . שהוא דבר כלי,ח הוא כללרק כאן הניסואבל , נתנועיקרון זה של דבר האבד מופיע גם במש "הפסד" או "הפסד מרובה", אך בהלכות מועד לא נעשה בו שימוש . אחר לדבר האבד הוא 17 פ"א מ"א . לעילראו פירושנו שתן, פיתתעלות לשרי . 3 2איור לין, גבע, מרוחקות מהיישוב . ספראי ו . 302עמ'

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא