|
|
עמוד:13
– חולין כרך באבבא קמ 13 היא הדיון בשני נוספת להרחיב את הפטור ולצמצם את חובותיו של המזיק וראית מדרך א "א ) . מיכט ע,ג ע"ג ; בבלי,התלמודים האם חייב רק בשעת נפילה או גם לאחר מכן ( ירו' םיהרי שלאחר זמן הוא פטור . שני התלמודים מביא – יב רק בשעת נפילה שמפרש שחי . בשעת נפילה "כוונה"ח יותר ומתקשר לשא מפותובלי הנ, אבל בתלמוד הבייןבענתמחלוק שלנות, שכן הבעל מחזיק את הכד ( לצורך הורדתו מהראש או הכתף ) בצורה יש מרכיב של ר ברוח,דושל הבעל מצטמצמת עד למאיב . אם כן אחריותולכן חיפחות בטוחה, ורק הפסיקה האמוראית שכבר ציינו . ים ברמה כזאת או אחרת, ובמקבילחפצלהניחעה המאפשרתדת היוחסדה מולרבי יה לפרשנות מרחיקת לכת בספרות האמוראית, ל רבי יהודה זכתהפטור . אבל דעתו שהמניח פנים בית המדרשעל כלת או פרי התפתחות . מקוריפרשנות שאי אפשר לדעת אם היא ,ותהבי יהודה ופיתח ארו שלתאת דעץ מאיפתא וכלה בתלמודים ) המאוחר ( החל מהתוס ה מציאותית של תנאי החיים בעיירה יהודית . ססתם מתוך תפיהןמ ישוביעל דרך ההשערה ניתן להציעה הסבר היסטורי להתפתחות . בימי בית שני רוב ה ה ) וה ) שכן בעיר הגדולה ירושלים, ובבתי שדה ( בתי חוובעיקר במחוז יהודשראל ( בארץ י אך אלו היו מעטים ובלתי,נםוד 20 - 04עיירות של וולים דים גרגם כפוימשפחתיים . ה וה כפריםוהתפתחו ממבני הח,קר בתקופת האמוראיםובעי, . לאחר דור יבנה 13 צפופים . 14 פותקלקלות וצפובים נבנו סמטאות עביישו,, השטח הציבורי והפנוי הצטמצםםגדולי א התעוררה,ים להרבתם ברשויצה של הנחת חפירושלים העמוסה ובבתי השדה הבעיב רורים . כאשר ואחריותו על הנזקים הנגרמים מהמפגע היו בוצר מפגעהמניח ישר היה ברו ת כל התושבים להסתפק בתנאים ציבוריים פחונאלצו התפתח היישוב הכפרי הצפוף ת חפצים ברשות הרבים, והשכנים ויתרו זה לזה התעלמו מהנחה פם . בעיירה הצפונוחי תנהגותית שונה . הנורמה ונוצרה ) , "הושעי יתנא"המכונהז ( ויתור יהודה ) , אך עדיין מסכימים שעצםרבי ובדור אושה חכמים נחלקים מה הנורמה ( חכמים תח יופרכו של רבי יהודה ר את דמץ הציבויהנחת המפגע אסורה . בשלב יותר מאוחר א וכן ,יםהרבת ל ברשובזהרבים . כך לגבי הנחת ותאותה לכלל היתר לקיים מפגעים ברש הלאה . ן המניחויש מחלוקות על פרטים . הפרט המרכזי הוא בדי,מה ברורהה עצכההלכן אם ת,איננה מנמקן ) , שלדעת רבי יהודה חייב . המשנהומרצונו מפגע ברשות הרבים ( מתכו . ון ברחבהו לעיל הדיכפרים, ורא, איספרם, וכנגדו יכפר, דראו הירשפל 13 לתיאור כללי ראו ספראי, הקהילה . 14
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|