פרק שלישי

עמוד:12

21אמשנה גפרק ברה . לפי הסבר זה הועשמים" ) יר מדינבדיני אדם ופטוייב ( "חםת חכמיעדנעדרת ודה, והי ת בבא מציעא . יו לסוגימסוגיה שעסקה במשנתנ"תברא"ה פטואליח קונצפושע . ניסונחשב ל"נתקל"הבבלי מסיק שהמחלוקת הבסיסית היא האם וזו תאלא במעביר חבי"נתקל"ומשנתנו איננה עוסקת כלל ב,סוח של הבבליכזה הוא ני , ולפיכך קשה 12 קשה ומתפרשת בדרכים שונותי לבית הבסוגי,כללו של דבר . 11 רהבנש הבין התלמוד את המשנה . להסיק ממנה כיצד סים בין השאר סמתב,, והפירוש שהצענו לעניין ההנחה ברשות הרביםיתא בתוספתאיהבר בא ם, ויות הרבשר"תני מודין חכמים לרבי יודן במניח אבנו ומשואו ב : ירושלמיסבר ההעל הא אם לא הנחילמנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ . ל עש טור, אחר ונתקל בהן פ אם כן באופן עקרוני כולם . ג ) ע"ג ,בה"ג פ" ( חייב",שע לישראל את הארץ על מנת כןיהו אבל כל זה לא בארץ ישראל . בארץ , ות הרבים חייבהמניח את הנזק ברשימים שמסכ פטור ,רים שלהםמסלק שבשאיננוומן הסתם גם מי ם, הרביברשותםיישראל המניח חפצ את בניגוד למשנה שהמניח את הכד ברשות הרבים . כל זמודים בכךלחלוטין . גם חכמים חייב . תה בנושא מחלוקת האם . בימי התנאים היית הלכהלהערכתנו לפנינו תהליך של התפתחו רודה פטרבי יה . ןב בנזקיייחיחנדים המדצולדעת כל ההרבים,ותיח חפצים ברשנמותר לה חפץ כך שיהיהיח בכוונה , אך עדיין הסכים שאם הנבמקרים של אחריות חלקית, או אונס הבעל חייב . ) צויהחשוף לרוח מ – ןו ( מתכוחשוף לסכנת שבירה ונפילה לרשות הרבים א תבתוספ . םהרבים, אבל אין חייבים על נזקיהותעקרונית אין להניח חפצים ברשכלומר פצים זרוקים ברשות הרבים . ב באחריות על חננו חייישאדם איהודה פוטר משום י רב נו פשטנהמגמה לפטור את המניח מתחזקת . ראינו זאת בפירוש האמוראי, שאיבתלמודים ותוקובע שבעצם מותר להניח חפצים ברשתכהמרחיק ל,ירושלמי, וב"ןומתכו"המשנה, ל לזה . זהשיםעוהדדיים ששכניםהיםורתיות הורגהרבים, שכן זה נכלל במס תל ) או אילן ליד וומה של קיר ( כלעסוק בנושא דלהלן בבבא מציעא פ"י מ"ד תחזור המשנה על "שפטור, והנימוק שהגישה הרבים, ונפל ( אונס ) והזיק . שם במשנה מופיעה רק ותרש היהאן תכחלוקת מכאיננו נזכר במפורש, אך לדעתנו "מנת כן הנחיל יהושע את הארץ מחלוקת גם שם . כט ע"א ) . לי,הוא רק לדעת אביי ( בב"נתקל פושע"הסבר 11 ואילך . 073פרידמן, פירוש, עמ' 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא