פרק שלישי

עמוד:10

01אמשנה גפרק אם בין,רםגשכל נזק בו,א שאדם חייב תמידומע שמותר האדם מהבהמה השתבמשנה מ בירבה ש . אבל בתלמוד הבבלי זו מחלוקת אם באופן עקיףביןור באופן ישינזק נגרםה מחייב בכל אונס ( בהנחת כד ברשות הרבים, כאשר הכד נשבר באונס ) וחכמים מאיר מחייב בהזיקן, וחכמים בי מאירר – ולא העמידו לא סלקו, נפל גמלוכדו ונשברה" : פוטרים , באבנו סכינו בי מאיררלחכמים ומודים . שמיםדינייב ביאדם וחיפטור מדינאומרים אירמבי ; ומודה ר 8 שהוא חייב – והזיקו ,מצויהומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח שהוא – והזיקו ,ויהפלו ברוח שאינה מצונ 9 בןלנגל מנת לרבנן, במעלה קנקנין על הגג ע ונס י מאיר מודה באו רבאפיל . אם כן ) ; בבא מציעא פ"ב ע"בא ע"כט - ב " ( כח ע"פטור ן לסלק את המפגע . שהיה לו זמאף על פישזה ממונו, ו, אף על פיפטורללט שהבעחמו איננה תוספת ש, הוא חידוש של הברייתא ( או של התלמוד ) "הרוח המצויה"נושא בתוספתא שציטטנו . ות,ימוראאבילות קמברייתות אך אין להם כן עולה מדיון הגמרא שלפני קטע זה . כל אלו יתוח בבלי, או שמא הפיתוח עצמו תנאי, אבל רק בבבלפת אלו כואות דעולכן עלינו לר אם כן הכלל ששנינו לעיל . החליטו להעמיד דרכי מחשבה אלו במרכז החשיבה המשפטית איננו כלל מלא, אלא הוא נכון ברובו בלבד . לעולם" ( פ"ב מ"ה ) מועד ש"אדם "תנו רבנן : : ולקתתא חיבריאת מוב,ם ( פ"ו מ"ח ) שמשנהבדיון הב אג,בבבלי בבא מציעא ישבע, דברי – רה, בין שומר חנם בין שומר שכר המעביר חבית לחבירו ממקום למקום ושב אליעזר אומר זה וזה שא שכר ישלם . רבי בע, נורבי מאיר . רבי יהודה אומר : שומר חנם יש נו שנתברייתא דומה למאן העד כ ) . בע"בפישבע, ותמיה אני אם יכולין זה וזה לישבע" ( על ברייתאגרם לכד . אחריותו של המעביר את הכד על הנזק שנ – עלה שאלה אחרת בל מא : נשברהוהתניא"למימרא דסבר רבי מאיר נתקל לאו פושע הוא ? : מוסיפהשםזו הגמרא ור טרים : פמורבי מאיר מחייב בהיזיקן, וחכמים א,דהילקו, נפלה גמלו ולא העמיכדו ולא ס אלעזר : תברה, מירבי א לן דבנתקל פושע פליגי ! אמר . וקיימםני שמיי אדם וחייב בדידינמ ששנה זו לא שנה זו . ואתא רבי יהודה למימר : שומר חנם ישבע, נושא שכר ישלם, האי כי רבי אליעזר למימר : אין, גמרא כרבי מאיר . ומיהו, תמיה אני אם אי כי דיניה . ואתאניה והדי כגון "אמר רבא : ,שבעישבועה שניתן להת של ונוסחא . הבבלי מציע"בעלישוזה לין זהוכי מקבילה למשנתנו מביאתא שהתלמודי פג ע"א ) . הברישם ה שברתיה" ( שבועה שלא בכוונ אחריות על נזקים שנגרמו מהכדבעוסקת ה ( משנתנו נם שונמו ושונה ממנה . הנושא א פה מוסייתאבריוה,ואציה דומההסיטאך , את הכד ) תשלום נזקים של מי ששברבוהברייתא אם נפלו ברוח מצויה הרי זו רשלנות . 8 והוא מעלה אותו כדי שיתייבש . , הקנקן הוא כלי ריק ( להלן ) 9

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא