|
|
עמוד:9
– חולין כרך באבבא קמ 9 ברשות ל היתר שימוש שדדיאי הנמעין תןבלשון משפטית יש כאזמני, ברשות הרבים . עון זו, ועתה נרחיבכבר במשניות הקודמות השתמשנו בדרך טיתרות זמניות . רבים למה בכך ונוכיח זאת . בהן הרי זה ובא אחר והוזק,יםות הרבנשברה כדו וצלוחיתו ברש . 1בתוספתא ( פ"ב ה"ד ) : " במניח אבנו ,יםלחכמהיהודי ברמודה . 2 . יהודה פוטר שאין שמירתן עליורבי . חייב מודים חכמים . 3 . ששמירתו עליו,ים ובא אחר והוזק בהן שהוא חייבברשות הרבוחיתו וצל שהוא – ק בהן ובא אחר והוז,ונפלו ונשברו,יהודה במניח קנקנים לראש הגג לנגבןרבי ל , אותןהנאמרו לו פ,הניח אבנו ומשאו ברשות הרבים . 4 . שאין שמירתן עליומפני,פטור נפלה . 5 . הרי זה חייב,ואם בא אחר והוזק בהן,כהם בהן זדכל הקו,להן אי איפשי בהןראמ ואם ,כל הקודם בהן זכה,אי איפשי בהןרואמ,לו פנה אותןרואמ,ותלו לרשות הרביםכ " . ייבהרי זה ח,וזק בהןאחר והבא לה . א שהרישוהשני,ההראשון הוא הסיפא של המשנ . מקריםהשיחממוזכרים בתוספתא הוא מקרה שונה,3איננו חולק ברישא של המשנה . מקרה יהודה יור שרבספתא ברמהתו ותשם הבעלים לא הניח את המפגע ברשות הרבים אלא המפגע נדד כתוצאה מתאונה לרש הרי זה אותו מקרה כמו ,וקשה להבין את הסיבה,טורכמים מודים שהוא פכאן ח . הרבים . הנימוק של רביבעל עליויות הריין אחח עליון, ועדומכאהכתוצנוצרעגפהמ : שנשבר כדו "שאין שמירתןהואבו הוא מודה שפטור ) שחד במקרה יהודה ושל חכמים כאחד ( כל א הגדרה הגורמת אחריות . זוע . גחריות המפגע באפהיא שהמעליך" . לפי ההקשר המשמעות ר אומוההואיננה מועילה . ורה זקרר שהפבתשני המקרים האחרים הם במפקיר רכושו, ומ גורר את החיוב, מעשה איננו גורר את החיוב, אלא מעשה האדם"ממונו"קרון של ישהע 3ם במקרה ושו ( גקרון בתוספתא איננו שהבעל אחראי על רכיהע . "שמירתן עליך"כזה ש ך א, הרביםלהשאיר מפגע ברשותמותרלבעל כלומר",שמירתו עליו"אלא רכושו ) , מדובר ב הגיעמפגעשבו הבעל לא השאיר את המפגע אלא ה,3מקרה בלכן . עדיין אחראי עליואוה מנם האדםו, ועדיין חריגה זו קשה, שכן אפוקעתהבעלתחריוהרבים נגד רצונו, אלרשות ולכאורה הוא צריך להיות חייב בהם . ,בור אלא נזקי אדםל אין אלו רק נזקיון, אבלא התכו רור על הנחת, אך אין איסור בוי מפגענ רוש פיכול להתריע ולדור יהציבשלומדים אנועוד רשאי לדרוש פינויהמונח בצד לאבנו ומשאו . הציבור דומה כדו הרבים . איןותחפץ ברש ך, אך אין זו דרישה קבועה אלא נדרש, והיחיד חייב בכ ) פינויה ( לקצוב זמן להרביםותרש ץ במקוםפהנחת חצב בזמננו שעצם למיגודנזאת ב . רלשם כך מעשה מיוחד של הציבו זו עדות על , ר להיבט ההלכתימעבשלא נקבע במפורש כמותר היא עבירה שקנס בצידה . דאגה לתקינותה . ויש,םמערכת הניהול של הקהילה המקומית . יש בעלות על רשות הרבי
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|