|
|
עמוד:12
נזיקיןבוא למסכת מ 12 ין בהיותו י ואופ אדם הוגדר . יו יחידה חברתית אחת הקרקע והבעלים שלה ( ובעיקר משפחתו ) ה ושם זה ליווה אותו גם כשבעליו כבר לא, ו ח מסוים, השדה נקרא על שם בעליטהבעלים של ש . השדה שימר את כבוד המשפחה והקשר לקרקע היה בעל משמעות רגשית עמוקה . היה נושא שפחות מעסיק אותנו במסגרת פירוש זה , משאב דתיהיתה גםבתנאים אלו הקרקע . שכן במשנה הוא מיוצג רק מעט,למשנה אך, חלק גדול ממנה התגורר אומנם בערים . רוב האוכלוסייה הקדומה חיה ופעלה במגזר הכפרי מי שלא התפרנס מהחקלאות התפרנס ( גם הוא התפרנס ברובו מחקלאות או משירותי עזר שלה החקלאים ותושבי הכפרים הם, המבט של המחקר ההיסטורימנקודת, זאת עם . ) מן החקלאים ובו אין , על רוב זה אין כותבים . המחקר הקלסי כמעט לא הקדיש להם תשומת לב . הרוב הדומם וממילא מועטים, הרוב אכן היה דומם גם בעבר . הסיבה להתעלמות זו אינה מקרית . עוסקים בעשירים שחיו בה , בחיי העירגם המחקר הארכאולוגי התמקד . המקורות הספרותיים . העניין בהם היה רב יותר, מעבר לכך . אלה הותירו שרידים רבים יותר . ובמקדשים שנבנו בה חיבורים רבים הנכתבים על אודות . והכפר זוכה ליתר עיסוק , בשנים האחרונות האיזון משתנה מחקר ההיסטוריה שלומסבירים מדוע הוזנח עד עתה , הנושא פותחים בפתיחה המוצגת כאן . המגזר הכפרי שבארץ ישראל התמקד בכינרת, כגון ענף הדיג, בנוסף לקרקע היו מעט אמצעי ייצור נוספים הקרקע הייתה אמצעי . מבחינה כלכלית ענף הדיג שונה בתכלית מענפי החקלאות . ובים התיכון במהלך השנים נוצרו . ולכל מתיישב הוקצתה נחלה קטנה, ייצור מוגבל ולפיכך חולקה בקפדנות 6 הפקעת קרקע ושינויים נוספיםם שלהיו גלי, אחוזות גדולות אך נותר העיקרון של קידוש , אבל , אומנם היו מעט קרקעות הפקר . גבולות הנחלות וההקפדה על סימונם והאחריות עליהם 7 אלו היו בעלות איכות כלכלית פחותה וכמעט אין דיון עליהן ,וא מועטהעיסוק ברכוש נטוש ה . 8 המשפט התנאי עוסק בנושא רק מההיבט של פגיעה ברכוש הבעלים . יחסית למשפט הרומי , . גזלה ובעיות כיוצא באלו . ראו הנספחים למסכת דמאי ולמסכת גיטין 6 . בזכויות המרעה באדמת הפקרהעוסקות, ראו בבא בתרא פ"ד מ"ז ובבא קמא פ"ז מ"ז 7 ומי שירד לאדמת חברו הנטושה נחשב , סיםי ד במסהמשפט הרומי ראה לנגד עיניו בעיקר את ההפ 8 לעיסוק היהודי . שכן הוא שילם את המיסים הנדרשים ותרם לממלכה, לראוי לשבח והגנו על זכויותיו ; לט ע"א - בבא מציעא לח ע"ב, בבלי ; מ"וגיטין פ"ה , משנה ; כתובות פ"ח ה"ג, ראו תוס'ובתחומים אל . פ"י מ"ההלןפירושנול ; ה"ז - בבא קמא פ"י ה"ו, תוס' ; סו ע"א, יבמות פט"וה"ג, 'ירו
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|