|
|
עמוד:14
מאמפתיה לפעולה — 14 — 14 עובדים במכרה, פנסילבניה לואיס וויקס היין ארצות הברית, 1910 במכרות וכקוטפים בשדות כותנה . הוא מתייג ומתעד את מצבם הבריאותי ואת גובהם של הילדים באמצעות גובה הכפתורים שבמעילו . החל מ- 1909 מציג היין את הדימויים של הילדים בעלונים, בפוסטרים ובתערוכות ב- 50 ערים שונות בארצות הברית ; ״אולי אתה עייף מתמונות של עבודת ילדים . ובכן, גם כולנו, אבל אנו מציעים לגרום לך ולכל המדינה להיות כל כך עייפים מכל העסק שכאשר יגיע הזמן לפעולה, תמונות עבודת ילדים יהיו תיעוד של העבר״ ( היְין ) . עברו שנים מספר עד שאמריקה חוקקה את החוק נגד עבודת ילדים . תומפסון, ריס והיין, לצד צלמים נוספים שמגיעים מרקע סוציולוגי או עיתונאי, מכירים בצורך לפעול לשינוי הסדר החברתי הקיים, ולשם כך מבקשים לעורר מודעות ושיח ציבורי . הם פורצי דרך בשימוש בצילום ככלי להעברת מידע בעל נרטיב מגובש . כיצד זה נעשה ? לאחר שוויתרו על האסתטיקה הפיקטוריאלית המקובלת בשנים אלו, הם מתמקדים בקהילה ובסוגיה מסוימת ויוצרים מסה קריטית של צילומים ( בימינו נקרא לזה גוף עבודה או סדרה ) . חשוב מכך, הם יצרו לעצמם במה רלוונטית כדי להציג את המסר ולקרוא לפעולה . עוד ועוד פרויקטים חברתיים מתפרסמים בשנים שלאחר מכן . בגרמניה בשנת 1929 אוגוסט זַנדר ( Sander ) פרסם את ספרו ״פני זמננו : 60 תצלומים של גרמנים״ ( ” Fotos Deutscher 60 ” ) , ובו 60 דיוקנאות שסווגו לקטגוריות ותת-קטגוריות ( הספר שימש בהמשך כבסיס לפרויקט ״אנשי המאה ה- 02״ ) . באנגליה התפרסם בשנת 1936 הספר ״האנגלים בבית״ ( The English at Home ) של הצלם ביל ברנדט ( Brandt ) , המתאר את פערי המעמדות בין עשירים לפועלים . ברנדט משתמש בעריכת הדימויים כדי להדגיש את פערי המעמדות בחברה . הכריכה הקדמית של הספר מראה את בני המעמד הגבוהה, בבגדיהם המשובחים, צופים במרוץ סוסים . לעומתם בכריכה האחורית נראית אשת כורה וילדיה בבית המגורים העלוב שלהם . בעקבות המשבר הכלכלי הגדול, בשנת 1935 יזם רוי סטריקר ( Stryker ) , מנהל מחלקת ההסברה של מנהלת החקלאות האמריקאית ( Farm Security Administration – FSA ) , פרויקט צילום מגויס ויומרני אשר תיעד את העוני הכפרי ומצב החקלאים בעקבות השפל הכלכלי וסופות האבק שפגעו קשות ביבולים . סטריקר, צלם חובב, הבין שתמונות של אנשים רעבים יעזרו לשכנע את הציבור לתמוך באסטרטגיית הממשלה . על כן הוא ערך במגמתיות את הדימויים, כדי שיתמכו במסר של הממשל הפדרלי, במטרה להעביר נרטיב ברור . התמונות שנבחרו מופצות ללא תשלום לעיתוני ארצות הברית, והופכות עד מהרה לסמלי התקופה . לטובת הפרויקט גייס סטריקר את מיטב הצלמים המבטיחים של התקופה . ארתור רוטשטיין ( Rothstein ) היה הצלם הראשון שנשלח לאוקלהומה וייצר את אחד הדימויים האייקונים
|
|