|
|
עמוד:12
מאמפתיה לפעולה — 12 — 12 ”La chienlit c'est lui״ ( ״הקרקס זה הוא ! ״ ) הסדנא של העם פריז, 1968 בשנת 1916 נוסד מתוך הזעזוע של זוועות מלחמת העולם הראשונה זרם אוונגרדי בשם ״דאדא״ . חבריו ייצרו עבודות פוליטיות וחברתיות במטרה לזעזע את הקהל, לייצר שינוי רדיקלי של החברה, מתוך תקווה אוטופית לעולם ללא מלחמות . בין שתי מלחמות העולם יצר בברלין ג׳ון הרטפילד ( Heartfield ) סדרת פוטומונטז׳ים שכללו דימויים וטקסטים סאטיריים, כמחאה על המלחמה והאנשים שמניעים אותה . פאבלו פיקסו צייר את ה״גרניקה״ כמחאה כנגד ההפצצה הגרמנית שהחריבה את העיירה הבסקית בזמן מלחמת האזרחים בספרד . בשנות ה- 60 סטודנטים וארגוני מחאה שונים יצרו מערכת של תקשורת מחאתית מאולתרת וחתרנית באמצעות כרזות מעוצבות . סטודנטים מבית הספר הגבוה לאמנות תלו ברחובות פריז את כרזה שבה נכתב ״הקרקס זה הוא ! ״ ( ״ ! La chienlit c’est lui ” ) כתגובה להכרזתו של דה גול : ״רפורמה כן, קרקס לא ! ״ . הסטודנטים הקימו במרתף בית הספר את ״הסדנה של העם״ ( Atelier Populaire ) , שם הדפיסו כרזות עם מסרים אנטי-ממסדיים ואנטי-קפיטליסטיים . אפשר להוסיף ולציין עשרות דוגמאות לאמנות חברתית, כגון של אמני הפלוקסס ( Fluxus ) , אמני הגרפיטי והפאנק וכן ניתן לציין את המסע ״שלום ואי-אלימות״ שהובילו ממיטתם ג׳ון לנון ויוקו אונו . ובמבחן התוצאה ? להערכתי, ניתן ללמוד מהדוגמאות כי פעילותם של הזרמים, הקולקטיבים או האמנים לא מנעה את המלחמות והזוועות . במקרה הטוב היא עוררה מודעות שייצרה אמפטיה והייתה זרז לתהליכים חברתיים ופוליטיים . פעולות אמנותיות אלה בהחלט יצקו את היסודות והלגיטימציה לשימוש בעיצוב ובאמנות ככלי חברתי המאיר זרקור על הנושאים הדרושים תיקון בחברה, לערעור על הסטטוס קוו ולייצור שינוי לא רק בעולם האמנות אלה במציאות ובתודעת הקהל . החל מהמצאת הצילום באמצע המאה ה- 19 חיפשו הצלמים את הדרך לייצג סוגיות חברתיות ולהשפיע על דעת הקהל . בשנת 1855 תיעד הצלם רוג׳ר פנטון ( Fenton ) את מלחמת קרים, כנראה המלחמה הראשונה שתועדה באופן מודע . בעקבות דיווחים על מצבם העגום של הכוחות הבריטיים והמחאה ברחובות שלח משרד המלחמה הבריטי את פנטון לקרב, עם סוס וחדר חושך על עגלה . התמונות של פנטון לא ייצגו את זוועות הקרב, אלא היו צילומים מבוימים של חיילים בפוזות קרביות ( עם השנים התגלה שחלק מהדימויים ובמיוחד המפורסם שבהם ״גיא צלמוות״, היו גם מעובדים ומרוטשים ) מטרת הצילומים הייתה לשקף את הנרטיב שחיילים בריטים מתו בכבוד ולמען מטרה נעלה, וכך בדיוק יצר אותם פנטון .
|
|