הקדמה

עמוד:13

הקדמה | 13 הלחימה המתקדמים ביותר בעולם . לסיוע תרומה עצומה לבניין הכוח של צה"ל, כאשר במבחן הזמן טיב הנשק האמריקאי שקיבלה ישראל עלה על זה הסובייטי שהיה בידי אויביה . הסיוע ניתן באמצעות תוכניות רב-שנתיות לעשר שנים, המאפשרות לצה"ל לבצע תכנון ארוך טווח בתחום ההתעצמות ( ישראל תתקשה להתחייב לתוכנית כזו ממקורותיה ) . הסיוע גם מתרחב בעת משברים ביטחוניים קשים . שלישית, אלמלא הסיוע היה על ישראל להעתיק לביטחון משאבים נוספים משלה על חשבון צרכים אזרחיים חיוניים, ו / או להשלים עם רמת סיכונים ביטחוניים גבוהה מאוד . במישור המדיני — הסיוע הוא ביטוי מוחשי לרמת המחויבות הגבוהה והרציפה של ארצות הברית לביטחון ישראל, לכך יש גם משמעות הרתעתית כלפי אויבי ישראל . לסיוע נלווה גם עקרון השמירה על היתרון האיכותי הצבאי של ישראל במזרח התיכון, שמגביל יצוא נשק אמריקאי למדינות אחרות, אשר עלול להפר עיקרון זה . לבסוף, גם לאחר דעיכת אופציית ההמרה, מ- 2025 ואילך, תיהנה התעשייה הישראלית ממעורבות בייצור אמצעי לחימה אמריקאיים שיירכשו במענקי הסיוע ( FMF ) , ממימון משרד ההגנה האמריקאי בפרויקטים משותפים, וייתכן שגם מרכישות גומלין של חברות אמריקאיות ומיצוא משותף למדינות אחרות . שינויים בתנאי הסיוע בעתיד, ככל שיהיו, יחייבו בחינה מחדש . המאמר האחרון שמסכם את הקובץ מציג דעה מעט שונה מזו שהציג ד"ר שמואל אבן . מאמרו של תת-אלוף ( מיל' ) ד"ר ששון חדד בוחן את העלות מול התועלת של הסכם הסיוע האמריקאי . הטענה המרכזית במאמר היא שבמאזן הכולל של עלות מול תועלת נראה שאת רוב התועלות ניתן לקבל ללא תלות בגובהו של הסכם הסיוע או בקיומו, לעומת המגרעות שהופכות להיות לא רלוונטיות ברובן עם ביטולו של ההסכם . לטענתו של חדד, הסיוע — המהווה כאחוז אחד מהתמ״ג של מדינת ישראל, כ- 5 . 2 אחוזים מתקציב המדינה וכ- 20 אחוזים מתקציב הביטחון — הוא מהותי ומביא עימו יתרונות לא מבוטלים, לרבות גישה ישירה לממסד המדיני והביטחוני בארצות הברית . אולם, ההסכם טומן בחובו מספר מגרעות לא מבוטלות המתבטאות בתלות הישראלית בארצות הברית, שהומחשה היטב במסחר מול סין, בפתח להתניות מדיניות כפי שהושמעו לאחרונה על ידי חלק מנציגי המפלגה הדמוקרטית בהקשר הפלסטיני, בלגיטימציה הניתנת לסיוע למדינות ערב ולמכירת נשק מתקדם להן ובעדיפות מוחלטת לטכנולוגיה ולנשק האמריקאי בבניין הכוח בצה״ל — עדיפות שתתחזק עם ביטול יכולת ההמרה על פי ההסכם החדש . המאמרים בקובץ זה נכתבו בשנת ,2019 כלומר לפני משבר הקורונה שפקד את העולם ואת מדינת ישראל . המשבר רק המחיש את הצורך בתעשייה ביטחונית עצמאית וחזקה, כאשר זו נרתמה לסייע למאמצים לייצר מכונות הנשמה . קובץ מאמרים זה מגוון מאוד מבחינת רשימת המחברים והנושאים שהם סוקרים . הוא שופך אור הן על התעשייה הביטחונית בישראל והן על הסכם הסיוע של ארצות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא