|
|
עמוד:12
12 | התעשייה הביטחונית בישראל והסיוע האמריקאי בחברות ביטחוניות . על פי התוצאות, החוסן של החברות תלוי ברמתן הטכנולוגית, במגזר התעשייה שבו החברה פועלת, במיקום הגיאוגרפי של החברה בישראל וביכולות שיתוף הפעולה של החברה הביטחונית עם חברות בארצות הברית . המאמר השישי בקובץ, המתייחס לאתגר התקציבי, נכתב על ידי שאול ברונפלד, לשעבר מנכ"ל ויושב ראש הבורסה לניירות ערך . הוא מציין מצד אחד את הצרכים ההולכים וגדלים לנוכח האתגר שמציב האיום האיראני, ומצד שני את ההיעלמות ההדרגתית הצפויה של המקורות השקליים, שמקורם בכספי הסיוע האמריקאי . ברונפלד מצביע על שלושה תחומים שבהם ניתן להגביר את האפקטיביות של תקציב הביטחון . ראשית, הצורך בחיזוק ההלימה בין תפיסת הביטחון ואסטרטגיית צה"ל לבין כיווני המחקר ופיתוח ( מו"פ ) ובניין הכוח . שנית, הצורך בהסרת חסמים במיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי, כך שצה"ל והתעשייה הביטחונית יספקו מערכות נשק אפקטיביות, בסבבי פיתוח מהירים ובעלויות נמוכות . שלישית, מודעות הגורם האנושי והפיקודי . המאמר האחרון בחלק השלישי נכתב על ידי תת-אלוף גיא פאגלין, ראש מנהלת תוכנית המרכבה במשרד הביטחון . המאמר מתמקד בניתוח מספר מגמות המשפיעות בימים אלה על מערכת החדשנות הביטחונית בישראל בכלל, ועל התעשייה הביטחונית בפרט . הכותב מונה מספר מגמות : מהפכת העברת הטכנולוגיות והשימוש במוצרי מדף באמצעי לחימה ; השתנות אופי המלחמה, האיומים ואמצעי לחימה הנדרשים ; מהפכת המידע והופעת ממד הסייבר ; הירידה היחסית בהשקעה במחקר ובפיתוח הביטחוני ( לעומת המסחרי ) ; הירידה הצפויה בהזמנות נוכח השינויים בהסכם הסיוע החדש עם ארצות הברית . לדידו של פאגלין, מגמות אלו מציבות אתגרים גדולים למערכת הביטחון, שמחייבים התגייסות רב-משרדית שתאפשר שמירה על היתרון היחסי של צה"ל באמצעות התעשייה הביטחונית הישראלית, ותשמור על אטרקטיביות היצוא . חלקו הרביעי של קובץ זה מציע מבט רחב על הסכם הסיוע האמריקאי לישראל . בחלק זה שני מאמרים החותמים את הקובץ, שנכתבו על ידי שני חוקרים בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי . המאמר הראשון נכתב על ידי ד"ר שמואל אבן . לדעתו, לסיוע האמריקאי יש בסך הכול תועלת רבה וחד-משמעית לישראל, ביחס לחיסרון בתלות בארצות הברית . ראשית, גם אלמלא הסיוע, התלות המדינית והביטחונית של ישראל בארצות הברית רבה מאוד, בעצם נכונותה למכור לישראל את אמצעי הלחימה המתקדמים ביותר, ובמיוחד בתמיכה בישראל בהכרעות במוסדות הבינלאומיים . ב- 23 בדצמבר 2016 ניתנה המחשה לאירוע שבו לא הושגה תמיכה זו, כאשר ממשל אובמה נמנע מהטלת וטו על החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם . כלומר, קשה לראות תרחישים אסטרטגיים שבהם ויתור על הסיוע יגביר את חופש הפעולה הישראלי מול ארצות הברית . שנית, כאמור, הסיוע אינו רק במענקים לצורכי רכש אלא גם בגישה מוסדרת, בתנאים מועדפים, לרכישת אמצעי
|
|