|
|
עמוד:9
Iהמדקה 9 מוצגות תובנות הנובעות מבחינת התופעה וניתוחה, בתקווה שתתרומנה לשיח בנושא 'המדינה האסלאמית' ולבחירת החלופות היעילות להתמודדות עם האתגר הגלום בה . סוגיה חשובה שיש לעמוד עליה היא סמנטית לכאורה, אך למעשה היא בעלת משמעות מהותית בקשר לקובץ זה . המינוח שנבחר ככותרת לתופעה הוא 'המדינה האסלאמית' ולא דאע"ש . השם דאע"ש כן מופיע כאשר ההתייחסות היא לארגון שנשא שם זה בטרם הכריז על עצמו כמדינה אסלאמית ביוני 2014 ; לטעמנו, הימנעות של מנהיגים ברחבי העולם ושל אחרים העוסקים בנושא זה משימוש בכינוי 'המדינה האסלאמית' בשל חששם מחיזוק "המותג", או לחלופין עקב הסתייגותם מזיהוי התופעה עם האסלאם בכללותו, הינה שגויה . דווקא השימוש בשם שאומץ על ידי אנשי 'המדינה האסלאמית' ככותרת המגלמת אותה מבהיר את המהות, את החזון ואת ראיית עצמה כח'ליפות . הגדרתה כ"אסלאמית" משקפת במדויק את שורשיה, את שאיפותיה ואת האידאולוגיה המנחה אותה, שבשמה היא פועלת להגשמת חזונה . 'המדינה האסלאמית' גם אינה מוגדרת בקובץ כארגון טרור . בחרנו להימנע מהכינוי ארגון טרור, משום שבראייתנו כינוי זה אינו משקף את מכלול ממדיה ופניה של התופעה, והשימוש בו עלול לגמד בעיני הקורא את מלוא עוצמתה וריבוי פניה . מטֶבע הדברים, המאמרים הכלולים בקובץ זה רוויים ביטויים ושמות משפות זרות — בעיקר מהשפה הערבית . הנוסחים והתעתיק שנבחרו תואמים את המדיניות הנהוגה בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי לאורך שנים . זאת, במטרה להקפיד על שפה משותפת ואחידות סגנונית, גם אם כך נגרמת חריגה מסוימת מכללי התעתיק הרשמיים המקובלים . זאת ועוד, הנושא הנדון הוא חלק מקשת רחבה של מחקרים על אודות הזרם המחשבתי-אופרטיבי ש'המדינה האסלאמית' משתייכת אליו . בהקשר זה, ניתן לעשות שימוש במספר מונחים, שכל אחד מהם מסמל משמעות מעט שונה : אסלאם רדיקלי / קיצוני, אסלאם פונדמנטליסטי, אסלאמיזם, ג'האדיזם ועוד . אנו בחרנו במונח סלפיה-ג'האדיה, על הטיותיו השונות, כדי לתאר זרם זה . נהיר לנו לחלוטין שניתן לדון בבחירה זו לעומת החלופות לה, אך לצורכי הדיון בקובץ, זהו המינוח שלטעמנו הוא המתאים ביותר לשקף את התופעה הנדונה . אמנם, לעתים ייעשה שימוש בביטויים אחרים באופן נקודתי, בהיעדר חלופה מתאימה, אך ככלל, ולמען השמירה על אחידות, הקפדנו על שימוש במונח סלפיה-ג'האדיה . קובץ זה הוכן בכפוף למספר מגבלות שהשפיעו על צביונו . על אף קשת הנושאים הרחבה שאליה התייחסו המאמרים, יש היבטים נוספים של התופעה שלא כוסו כלל או שניתן היה להעמיק בהם יותר . בנוסף לכך, שיקולים מעשיים אילצו אותנו להגביל את היקף המאמרים הכלולים בקובץ ואת אורכם . השאיפה להפיק מחקר אינטגרטיבי, בהיר ויישומי הכתיבה מסגרת מצומצמת יחסית לכל מאמר . זאת ועוד, המאמרים משקפים מציאות מעודכנת לעת כתיבתם, אך יש לזכור שמדובר במערכה דינמית . ניתן
|
|