|
|
עמוד:10
10 | סימה שיין התקנתן של צנטריפוגות מתקדמות, ובימים הקרובים מאיימת טהראן להפסיק את שיתוף הפעולה עם סבא"א על פי הפרוטוקול הנוסף . החשיבות העיקרית, בעיני המשטר האיראני, לבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב היא העובדה שטהראן לא תצטרך להמשיך להתמודד עם הנשיא טראמפ, שלצד הסנקציות הקשות שהטיל על איראן היה גם בלתי צפוי בתגובותיו הצבאיות . הדבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בחיסולו של קאסם סולימאני, שהיה מכה קשה למשטר ולמנהיג, ח'אמנהאי, אישית . אולם, כפי שמציין מייקל סינג במאמרו, אין הבדל בין המטרות של שני הממשלים, זה של טראמפ וזה של ביידן . שניהם רוצים הסכם יותר טוב, ואני אוסיף, ששניהם גם מחויבים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני . ללא ספק, האמצעים שלהם שונים, וכפי שהבהיר ביידן והבהירו גם היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה, הדרך המועדפת על הממשל החדש היא הדיפלומטיה, והוא מוכן לחזור להתחייבויות של הסכם הגרעין ובראשם הסרת הסנקציות בתחום הגרעין בתמורה לחזרת איראן לכל המחויבויות שלה בהסכם . המדיניות הזאת כבר מעוררת חששות בישראל ובמדינות המפרץ . הן מוטרדות מאוד מהאפשרות שאיראן תקבל שוב את ההקלות הכלכליות שחיוניות לה כאוויר לנשימה בנסיבות שבהן היא ממשיכה לבסס את נוכחותה הצבאית והכלכלית במדינות האזור — עיראק, סוריה, לבנון, תימן — וכי בעזרת הכספים שישוחררו לה תוכל אף להעמיק את אחיזתה בהן . איראן מעריכה כי ממשל ביידן אכן רוצה לשנות את המדיניות של טראמפ כלפי טהראן ובשלב הראשון הציב לעצמו את המטרה להשיג את הסכמת איראן לחזור לתנאיו של הסכם הגרעין ולהרחיק אותה מהיכולת לפרוץ במהירות לעבר נשק גרעיני, אולם הוא קשוב גם לאמירות בנוגע לצורך לשנות חלק מהפרמטרים של ההסכם כמו גם בנוגע לצורך לדון על פרויקט הטילים ועל המדיניות האזורית . בדרישות האלה תומכות גם מדינות ה- E3 . כפי שמציין רז צימט במאמרו, במערכת הפוליטית האיראנית כבר מתנהל ויכוח חריף בנוגע לחזרת איראן למשא ומתן עם ארה"ב . החוגים הפרגמטיים, בהובלת הנשיא חסן רוחאני, תומכים עקרונית בחידוש הדיאלוג עם וושינגטון . מנגד, החוגים הרדיקליים והשמרניים, שהסתייגו מלכתחילה מהסכם הגרעין ומנכונות הנשיא לפשרה עם המערב, שוללים חזרה למשא ומתן בטענה שלא ניתן לסמוך על ארה"ב . גם את הוויכוח הזה יכריע בסופו של דבר מנהיג איראן, שיצטרך להחליט אם לאשר לנשיא לשוב לשולחן המשא ומתן או להתמיד בגישתו הסרבנית חרף המשבר הכלכלי המחריף ומשבר הקורונה הנמשך . החלטתו תיגזר, כמובן, גם מאופי ההצעה האמריקנית שתוצג . סנאם וקיל מדגישה במאמרה כי לאחר ארבע שנים קשות במיוחד יש לטהראן הזדמנות לנהל שלושה משברים שהיא מצויה בהם : לחץ בינלאומי גובר, משבר כלכלי ותחרות פנימית בין המחנות הפוליטיים . הפחתת הלחצים האלה באמצעות דיאלוג
|
|