|
|
עמוד:11
11 מתודת ההשוואה בין החלופות מאוד, או חזרת הרשות לרצועה והפיכתה לכתובת האחראית שם או החלת משטר נאמנות בינלאומי על הרצועה ( אופציה שההיתכנות שלה היא קלושה ביותר ) . יצירת תנאים לפיוס פנים-פלסטיני ותמיכה במהלכים בכיוון הזה בהתאם להגיון ההסדרה, . 5 אלא שבחלופה הזאת הרשות היא הגורם היחיד שמייצג את המחנה הפלסטיני על כל רכיביו . בשלב השני הוגדרו קריטריונים אחידים להשוואה בין החלופות על בסיס האינטרסים של מדינת ישראל . הקריטריונים שיקפו את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל : שמירה על צביון המדינה ( יהודית ודמוקרטית ) ; השגת יציבות ביטחונית ורגיעה לאורך זמן והימנעות מהסלמה למלחמה רחבת היקף ; עיצוב גבולות שיזכו להכרת המערכת הבינלאומית ; שימור מנופי השפעה בידי ישראל — מעבר לעוצמה הצבאית . בשלב השלישי מוינו הקריטריונים לשלוש רמות בהתאם לתרומתם לקידום האינטרסים של ישראל ועל פי חשיבותם לפי תפיסת הביטחון הלאומי : הרמה העליונה, החיונית, בעלת המשקל הגבוה ביותר שיפור היציבות בגדה המערבית וחיזוק מעמדה ואופן תפקודה של הרש"פ . 1 . קריסת החלופה לא תגרום להרעת המצב ביחס למציאות הנוכחית . . 2 סימון כתובת אחת אחראית ומתפקדת ברצועת עזה . . 3 הרמה האמצעית, החשובה, בעלת משקל בינוני שמירה על היחסים האסטרטגיים עם מצרים ועם ירדן . . 4 מניעת התעצמות החמאס . . 5 בידי ישראל נותרים כלי השפעה מגוונים . . 6 החלופה לא סותמת את הגולל על פתרון מדיני להסדר כולל . 7 . הרמה התחתונה, הרצויה, בעלת משקל נמוך יכולת לגייס סיוע חיצוני לשיקומה ולפיתוחה של רצועת עזה . . 8 היתכנות ליישום החלופה במערכת הפוליטית בישראל . . 9 מניעת קריסה הומניטרית ברצועת עזה . . 10 חיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי של ישראל . . 11 הפחתת אחריותה של ישראל לרצועת עזה . . 12 בשלב הרביעי נותחה כל חלופה . את הניתוח עשה חוקר העוסק בתחום, והוא התמקד בבירור השלכותיה החיוביות והשליליות של כל חלופה . בשלב החמישי דורגו החלופות על בסיס הניתוח, ולכל קריטריון ניתן ציון מ- 1 עד 5 . כך נבדקה רגישותן, כלומר : האם קיים פער בין תוצאות הניתוח האיכותני, שנעשה בקבוצת המחקר, לבין התוצאות הכמותיות שהתקבלו מכל חוקר בנפרד . בשלב השישי שוקללו הציונים שניתנו לכל חלופה ודורגו החלופות .
|
|