|
|
עמוד:8
8 מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה : חלופות אסטרטגיות על רקע המחלוקת העמוקה שקיימת בישראל בנוגע למדיניות שיש לנקוט בסוגיה הפלסטינית מתקשה ממשלת ישראל לנסח יעדים ברורים שיענו באופן מיטבי על האינטרסים של ישראל ושיביאו בחשבון את המכנה המשותף הרחב ביותר . יתר על כן, בשל הקושי ליישב בין הגישות המנוגדות, יש לממשלת ישראל טווח החלטה מוגבל בנוגע לחמאס, לרצועת עזה ולרשות הפלסטינית . בנסיבות האלה מטפלת ממשלת ישראל באתגרי הטרור שמקורם ברצועת עזה בראייה טקטית ולא בראייה אסטרטגית . מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה משקפת ארבעה הגיונות מרכזיים שאינם עולים תמיד בקנה אחד : הגיון ההסדרה, שלפיו מבקשת ישראל להגיע להסדרים מדיניים עם הפלסטינים — רצוי באופן . 1 בילטרלי . הגיון ההיפרדות, שלפיו תפעל ישראל — אם נדרש — גם באופן עצמאי כדי להיפרד מהפלסטינים . 2 בכל המישורים : המדיני, הדמוגרפי, האזרחי והטריטוריאלי . הגיון ההסתגלות וההרתעה, שלפיו מתמודדת ישראל עם המציאות ברצועת עזה ללא יוזמה . 3 ברורה ושיטתית כדי לשנותה . לכל היותר היא מבצעת פעולות צבאיות נקודתיות שכל מטרתן היא לשמר הרתעה ולמנוע את התחזקותו הצבאית של החמאס . ההיגיון הזה נגזר מהתפיסה שלפיה אין לישראל פרטנר פלסטיני מעשי ובר-סמכא לתהליך מדיני, ולכן יש לתחזק את המצב הקיים ברצועת עזה — של אוטונומיה מבודלת — ובמקביל להעמיק את השליטה במרבית השטחים ביהודה ושומרון . בפועל ישראל קובעת עוד ועוד עובדות בשטחי יהודה ושומרון, וכבר כיום יש בהנהגתה מי שמתלבטים בין סיפוח חלקי לסיפוח מלא של השטחים האלה . מעבר משותף עידוד המסחר ישראל – מצרים – רש״פ בכרם שלום הקלות בחופש הדיג פיתוח שדה הגז מעקב ובקרה על חומרים שנכנסים לרצועה רציף בנמל אשדוד שכולל מסילת ברזל לרצועה הקלות בתנועת אנשים וסחורות שיפור תשתיות מים וחשמל סימון אתרים שאסור לתקוף אותם הקמת נמל על אי מלאכותי מתן היתרי עבודה בישראל פיתוח תשתיות הקלות בתנועה מניעת התעצמות הדרכים לשיקומה של רצועת עזה
|
|