|
|
עמוד:11
11 | הקדמה ר יְחִידָה אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹ לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם עַל כְּנָפַיִם רָפוֹת ? מֵעַל לַשְּׁמָמָה ,ּ הֵם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִים מֻטָלִים עַל כְּנָפֶיהָ . ּ הֵם עוֹמְדִים בְּכֹחַמִזְמוֹרָהּּ ,ְ כָּך נָשָׂא לִבִּי אֶת אַהֲבָתוֹ הָיְתָה גְדוֹלָה וּכְחֻלָה , בוֹהַּ וּגְבוֹהָה מֵעַל כָּל גָּּ מֵעַל לַשְּׁמָמָה ּ וְעִיֵי הַמַפֹּלֶת . ּ וּתְהוֹמוֹת הַיָגוֹןּ עַד אֲשֶׁר נָדַם מִזְמוֹר לְבָבִי וְאָפַס כֹּחוֹ וַיְהִי כְּאֶבֶן . ּ וַיִפּוֹל - ּ הָאִלֶמֶת , אַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה ! לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם ( " בהרי ירושלים " , דברג לאה גול )
|
|