|
|
עמוד:12
שלמויות בולעות 12 להמינגווי היתה החוצפה לומר שהוא מתאמן כדי לנהל קרב של . ישראל אלא שזהו אינו דימוי מעולם , עשרה מערכות עם הרוזן לב טולסטוי - חמש הקבלה תמיד עומדת על כך שבהיסטוריה הרוחנית , ובכל זאת . הקבלה ך " אבל מי שבא אחרי התנ . ופיעה מאוחר יותר לא ה - היא קדמה , היהודית שלום כפרשן היסטורי ומי שבא אחרי גרשם , והתלמוד הבבלי מתאחר בהכרח יחסו של אידל אל שלום הוא כזה של . של קבלה גם הוא מנהל קרב מאוחר ויש משהו מילטוני אופייני בסמכות , ון מילטון ' המשוררים הרומנטיקנים אל ג ואלו הן שאיפותיו , אתה יכול לתקן ולהשלים את שלום . קבלית של שלום ה ואידל הוא הראשון לדעת , אבל אינך יכול לבוא במקומו , החכמות של אידל . ולהכיר בכך האתגר המחייב ביותר של אידל כלפי שלום היה תמיד לערער על שיפוטו של המורה שפריצתה של הקבלה בפרובנס ובקטאלוניה של המאה ייצגה זרימה של גנוסטיקה יהודית רדומה לאורך דורות חזרה אל 13 - ה אידל טען בחוכמה שהגנוסטיות הקדומה עצמה נבעה . הרוחניות היהודית שלא מת אלא השתנה , חנוך , מן העיונים היהודיים על האדם האלוהי הדגם בן המאה השנייה , ידוע שאלישע בן אבויה . למלאך המדהים מטטרון , על כיסאם " אלוהים " עלה השמימה ושם ראה שני , לכופרים או , למינים מתוך שהוא מתקין מחדש את יסודות . האדם האלוהי - יהוה ומטטרון , הפך אידל את טיעונו של שלום על ראשו , הגנוסטיקה היהודית הקדומה גם שלום נתן , כמו אידל . שהיה גורם לדעתי הנאה לשלום , אבל באופן כזה ועל כל , פה - על רציפותה כמסורת אזוטרית שבעל אשראי לטענה הקבלית לשיפוטו , אפלטוניזם - פנים סיפר לי שלום שגם הגנוסטיקה וגם הניאו . כולם צצו מאלכסנדריה היהודית , וכן גם גוף הידע ההרמטי , האינטואיטיבי ביקורתו על , לפחות , אבל בפן הזה ( בינתיים ) אידל לא הולך כל כך רחוק . מדי ל " לומית שָׁ " שלום היא אידל נזהר תמיד מנטייתו של שלום לייחס את השינויים הקבליים זוהי שוב . כמו לדוגמה גירוש ספרד , להשפעתם הישירה של אסונות יהודיים כמעט כאילו היתה מטרתו , הסכמה בנוגע למידה יותר מאשר בנוגע לסוג - אי אידל הולך בעקבות מסורת קבלית . של אידל לחדד את המיקוד של שלום מעולם לא הוציא . ך שהוא שומר על שתיקה באשר לעמדתו הרוחנית שלו בכ על היסטוריים - עשרה מאמרים לא " לאור מקבילה לחיבורו המרתק של שלום , שם שב שלום ומאשר שהקבלה המקורית נותרת חבויה , ( 1958 " ) קבלה
|
|