|
|
עמוד:11
פרופ' אברהם ‑ יצחק ( ארתור ) גרין כותב על דמות הצדיק ב"קדושת לוי" : עמדת ר' לוי יצחק מברדיטשב כדיאלוג עם עמיתיו סביב שולחנו של המגיד . ההשוואה חושפת חילוקי דעות מהותיים בתפיסת הצדיק ובשאלה האם מודל הצדיקות שאפיין את מנהיגותו ואת דמותו של המגיד ממזריטש הולם גם את הדור של תלמידיו, או שמא מדובר בדור חדש, ארצי יותר ורוחני פחות, הדורש מודל מנהיגותו הקשוב לדרישות הדור הזה ונותן מענה לצרכיו . לעומת שני המאמרים הקודמים העוסקים במנהיגותו של ר' לוי יצחק הלכה למעשה, מאמרו של ד"ר אור נ . רוז על משה וההנהגה החסידית בהגותו של רבי לוי יצחק מברדיטשב מוקדש לדיון במנהיגות כסוגיה הגותית במשנת ר' לוי יצחק . הוא מוצא במכלול הגדול של הדרשות הדנות במשה רבנו את דרכו של ר' לוי יצחק לעצב ולהציג את המודל הראוי להנהגה של הצדיק החסידי . פרופ' משה אידל במאמרו אותיות לבנות : מהשקפותיו של ר' לוי יצחק מברדיטשב להרמנויטיקה הפוסט ‑ מודרנית עוקב אחרי נוכחותו המפתיעה של ר' לוי יצחק בקרב דבריהם של הוגים פוסט ‑ מודרניים בולטים כז'אק דרידה, אומברטו אקו וג'ורג' שטיינר . בתוך הדברים הוא דן במושגים 'אותיות לבנות' ו'תורה חדשה' בכתיבתו של ר' לוי יצחק, ובגלגוליהם בהגות מודרנית ופוסט ‑ מודרנית . אידל מעלה שלחסידות היתה תרומה, גם אם צנועה, להרמנויטיקה המודרנית והפוסט ‑ מודרנית, למרות חוסר ההבנה שגילו הוגים אלו למשנה החסידית המקורית שהיתה מוכרת להם אך ורק דרך כתיבתו של גרשום שלום והדרך המסוימת שבה הוא קרא את הקבלה ואת החסידות . הרב ד"ר שחר רחמני במאמרו סנגורן של ישראל : היסוד ההגותי לסנגוריה של ר' לוי יצחק על ישראל בכתבי המהר"ל מפראג רואה בלימוד הזכות שמאפיין את דרכו של ר' לוי יצחק לא רק מידה ראויה ועין טובה אלא השקפה הגותית שלמה בעלת שורשים במשנת המהר"ל מפראג . ההשוואה לדברי המהר"ל חושפת ומחדדת את האופן המסוים שבו פיתח ר' לוי יצחק סוגיה זו שהפכה למאפיין המובהק ביותר של דמותו . נתנאל לדרברג מתייחס במאמרו משחק ותיאטרליות אצל רבי לוי יצחק מברדיטשב על רקע תורת המגיד ממזריטש להיבט התיאטרלי והקרנבלי באישיותו של ר' לוי יצחק, וזאת על רקע הבנתו את תפיסת השעשוע והמשחק בעולמו של המגיד ממזריטש . לדרברג טוען שר' לוי יצחק רואה את המשחק והתיאטרון כמייצרים מציאות דמיונית, המהווה מעין מראה למציאות אלטרנטיבית ממשית . הקדמה 11
|
|