מבוא

מתוך:  > השלום ושברו > מבוא

עמוד:14

הזלזול בנשיא סאדאת ; מחדלי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה ועידת השלום בז'נבה ב ‑ 1973 ; שיחות ההפרדה ; הסכם השלום עם מצרים ; תוכנית יריחו תחילה עם ירדן ; והזדמנות הפז שהגיעה אחרי שנים של דשדוש ‑ ועידת השלום במדריד, גולת הכותרת של המשא ומתן לשלום בין ישראל למדינות ערב ובינה לבין הפלסטינים . בוועידת מדריד, מזרח תיכון חדש לא היה סיסמה או חלום, אלא הלך והתהווה במציאות . ואולם, שיקולים של פוליטיקה פנימית גרמו לישראל לוותר על ההישג האדיר ולסטות לעבר תהליך פרטיקולרי, יחידני . היא החליטה להשליך את יהבה על גורם מתעתע ולנטוש את ספינת השלום הבוטחת ; לבזבז נכס מדיני גדול לטובת הליכה עצמאית אל הלא ‑ נודע . 2 שזכהבוועידת מדריד עסקתי בספרי הקודם, "הדרך לשלום עוברת במדריד", לתהודה רבה גם בעולם הערבי . פרקים שלמים ממנו התפרסמו בחשובים שבעיתונים במדינות ערב והוא צוטט בהבלטה ובהרחבה . פרקי התהליך המדיני נבחנים בספר שלפניכם על רקע תפקידו וחלקו של משרד החוץ בהם ועל רקע משקלו במאזן הכוחות הממלכתי . האם ראה את הדברים נכוחה ? האם תשומותיו היו בעלות משקל ? והאם זכו לאוזן קשבת מצד הקברניטים ? התמונה המצטיירת היא שככל שמשרד החוץ מעצב את התהליך המדיני ושותף לו, כך גדלים הישגי מדיניות החוץ הישראלית . גם היפוכו של דבר נכון : כאשר דוחקים את משרד החוץ ממעגל ההשפעה ומתהליך קבלת ההחלטות, מתעלמים מתשומותיו ובולמים את פעולתו הדיפלומטית, מדינת ישראל משלמת מחיר כבד בטעויות ובכישלונות . במכלול זה יש לראות את שרי החוץ שעמדו בראש המשרד : את חזונם, את מיומנותם, את כושר מנהיגותם, את יכולת העמידה שלהם בלחצים, את תושייתם, את מעופם ואת יכולתם להפעיל את משרד החוץ במלוא תפוקתו המוסדית . לא בחוכמה בדיעבד נעסוק פה, אלא במבט היסטורי על פרקים בתהליך המדיני . מאז הזנחת תהליך מדריד היו לצערי חזיונות שווא ותעתועי אשליה ודמיון . בחינת המהלך מובילה למסקנה כי גיבוש וניהול נכון של תהליך 2 . ידיעות אחרונות, 1997 . 14  השלום ושברו

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר