|
|
עמוד:13
אידיאולוגיים . ראיתי את הדברים כעובד מדינה שנכח בצמתים המדיניים החשובים ביותר, ואני מציג אותם לקורא, לשיפוטו ולהרחבת דעתו . כעובד מדינה שהיה נאמן למדיניותם של שרי החוץ, גם אם לא קיבלתי תמיד את דעתם, אני מנסה עכשיו, ממרחק הזמן, להעמיד דברים על דיוקם . ההיסטוריון הבריטי יו טרבור רופר טען, ובצדק, כי בראייה היסטורית יש לכלול את האלמנט של מה שהיה יכול לקרות, של הרגעים האבודים בהיסטוריה שלא היו כורח המציאות אלא תוצאה של תקריות אנוש, של החלטות שהיו יכולות לשנות את מהות האירועים . הפרספקטיבה הדורית מאפשרת ראייה היסטורית, אשר בכוחה להצביע לא רק על הנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות, אלא גם על מחיר החלופות שנשללו או נדחקו . כיצד נוכל להסביר מה אירע ומדוע, אם לא נביא בחשבון את האלטרנטיבות ואת סך הכוחות אשר יצרו את האירועים ? קביעתו של טרבור רופר נכונה עד מאוד בהקשר של תהליך השלום, שכן היו בו חלופות שנזנחו, מוסמסו ונוטרלו . חלופות שיכלו למנוע את אסון מלחמת יום הכיפורים, מחד גיסא, ומאידך גיסא לקדם את תהליך השלום המקיף במסגרת תהליך מדריד . לבחינה הנוקבת של החלופות יש משקל יתר על רקע עדותם של המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות ושל עדי ראייה ‑ למעשים או למחדלים ‑ ועל אחת כמה וכמה, על רקע עדותם של אלה שדגלו בחלופות שנדחו, החלופות שיכלו ליצור את ההבדל בין מלחמה ושלום . משרד החוץ הוא כלי חשוב בטוויית קשרים בינלאומיים ובשמירה עליהם, בעיצוב עמדות מדיניות, בהסברה, באספקת מידע ובקידום האינטרסים של ישראל בעולם, ומסייע לעצב את תדמיתה . הוא למעשה מעצב יום ‑ יום את דמותה של ישראל בעולם ולא אחת מתקן החלטות שגויות של הממשלה או של צה"ל . הסכמים בילטרליים עם מדינות וקשרים מולטילטרליים במסגרת פורומים, מוסדות וּועידות ‑ כל אלה נעשים על ידי דיפלומטים מקצועיים בארץ ובעולם במסירות ובמיומנות מקצועית . כל שלב בתהליך המדיני ראוי לבחינה נוקבת, ואכן יזכה לה בספר . נעסוק כאן במגוון נושאים : החלטה 242 של מועצת הביטחון ; שליחות יארינג שנחסמה בשל קוצר ראות, יוהרה ושיקולים פוליטיים שאינם רלוונטיים לתהליך שלום ; מבוא 13
|
|