|
|
עמוד:14
ועוד יותר מזה על שאלות עקרוניות, כמו מקומם של נכרים במדינה כזו . אלו שאלות נכבדות, אך לא בהן עוסק החיבור שלפניכם . הוא מתמקד בשאלה אחרת, שהיא בעיניי דחופה הרבה יותר : מה יהיה בינתיים, עד שתקום אי ‑ פעם מדינת התורה ? אילו רעיונות וערכים אנחנו רוצים לקדם במישור החינוכי והציבורי ? מה יש ליהודים לומר מתוך יהדותם על דמותה של מדינת ישראל הממשית של היום ? אני חולם על מדינת התורה, או כפי שמקובל לכנות אותה : "מדינת הלכה" . הפולמוס בין פרופ' ליבוביץ לרב נריה עסק בשאלת ההכנה ההלכתית לפעולותיה של מדינה ריבונית המצייתת לתורה . אך בשיח הישראלי, כאשר מדברים על "מדינת הלכה" עוסקים בשאלה אחרת לגמרי . הביטוי הזה מתפרש כחותר למדינה שבה כופים את מצוות התורה על חילונים, שאינם מאמינים בתורה ובמצוות . כאשר ח"כ גנחובסקי מסיעת הפועל המזרחי דיבר בכנסת הראשונה בזכות איסור עבודה בשבת, וציטט את פרשת מקושש העצים בשבת שנסקל למוות, הוא נשאל מיד בקריאות ביניים האם ברצונו להנהיג דין סקילה על חילול שבת במדינת ישראל . בשנות השמונים, עם תחילת התעצמותם הפוליטית של החרדים, התפשט בישראל הסטיקר : "מדינת הלכה ‑ הלכה המדינה" . כאשר השר בצלאל סמוטריץ' דיבר בתשע"ט ( 2019 ) על מדינת הלכה, הוא חולל מהומה, שהפכה לנושא מרכזי באחת ממערכות הבחירות של אותה שנה . החילוני הישראלי חושש שברגע שיהיה זה לאל ידם של הדתיים, הם יכפו עליו להניח תפילין, לשמור כשרות ולהימנע מחילול שבת . אפשר להבין מאיפה נולד החשש הזה . ההלכה אכן קובעת שאם יש אדם יחיד המסרב לקיים מצוות, יש לכפות עליו בכוח לעשות זאת ( כתובות פו ) . היו שקבעו שרק בית הדין או אדם גדול המקובל 14 חיים נבון
|
|