|
|
עמוד:13
מי שמכיר את משנתו המאוחרת של ליבוביץ משפשף את עיניו בתדהמה למקרא השורות הללו . הזהו ליבוביץ, שמאוחר יותר העלה על נס את ההלכה כתחום אוטונומי, שאינו משרת את ענייני העולם הזה ? הזהו ליבוביץ, שבז להערצת המדינה ושֹשֹלכנותה "עבודה זרה" ? באירוניה דקה של ההיסטוריה, כתב הרב הרצוג על ליבוביץ שהוא "עושה מהמדינה ומהצבא אלוהות", אותה האשמה שליבוביץ המאוחר יטיח 3 במתנגדיו . יש שתולים את השינוי בעמדתו האישית של ליבוביץ באכזבה שלו מן הממסד הפוליטי במדינה . ליבוביץ עמד באותם ימים בראש סיעת העובד הדתי בהסתדרות, ובן גוריון עולל לו תעלול פוליטי, שליבוביץ פירש כבגידה . כך או כך, הרבנים דחו בתוקף את הצעותיו הרדיקליות של ליבוביץ . הרב נריה הוסיף שעצם הניסיון להתוות תכנית למדינת התורה הוא "אוטופיה" ; "אפיזודה ספרותית" ותו לא . אחרי הפולמוס הזה שקע רעיון מדינת התורה, "דעך ונעלם כמעט לחלוטין" מהשיח 4 הציבורי, כדברי אשר כהן . אפשר לראות בהיעלמות הזו כניעה שטחית, ויתור על יסוד חינוכי חיוני . אך אפשר גם לראות בדעיכת הרעיון של מדינת התורה השלמה נחוצה עם המציאות . אכן, ברמה הערכית והחינוכית התורה תוכל להתגשם במלואה רק במדינת הלכה ; אך מדינה כזו לא תוכל לקום כל עוד רוב מוחלט של היהודים לא ישמרו תורה ומצוות . מדינת התורה תקום מלמטה למעלה, ולא להפך ; מתוך הפיכת לב רוחנית, ולא מתוך כפייה ממלכתית . הרבה יש לעיין ולחשוב על דמותה של מדינת התורה האידיאלית . הן על הסדרים פרטיים בה, כמו שמירת השבת בשירותים חיוניים שונים, מדינה קטנה לעם גדול 13
|
|