|
|
עמוד:12
בלבטים פנימיים קשים בנושא זה : "כל כמה שאני מוסיף להתעמק בעצות ותחבולות להכשרת [ דיינים ] פסולים", כתב, "מתעוררת והולכת 1 כאמור, מאמציו של הרב הרצוג הושבוומתגברת בי בחילה עצומה" . ריקם . ייתכן שייאושו של הרב הרצוג מתבטא גם בפסק שכתב אחרי קום המדינה, ובו הסתייג מהיתר הלכתי לפעולת המשטרה בשבת . ממילא "הרוב הגדול לצערנו לא מתחשבים עם הוראות הרבנות", כך שההיתר 2 לא יתרום מאומה לעבודת המשטרה בפועַל ; ואם כך, למה להקל ? עם הקמת המדינה, אנשי הציבור הדתיים עסקו בדרך כלל בהסדרים מעשיים, ולא בתכניות תיאורטיות . כאשר מפקדים בצבא גילחו את ראשיהם של חיילים דתיים שסירבו לבשל בשבת, העיסוק בחזון הרחוק של מדינת התורה נראה כמותרות . רעיון מדינת התורה עלה למרכז השיח הציבורי בפולמוס סוער שחולל פרופ' ישעיהו ליבוביץ . היה זה אולי הפולמוס הציבורי הגדול הראשון שחולל ליבוביץ, אך ודאי לא האחרון . בשנים תשי"א ‑ תשי"ב ( 1951 ‑ 1952 ) התווכח ליבוביץ בלהט עם רבנים שונים, ובעיקר עם הרב משה צבי נריה, על יחסה של הציונות הדתית למדינה . ליבוביץ טען אז שהיהדות הדתית חייבת לגבש תכנית מקיפה להפעלת שלטון התורה, היינו ‑ למדינה שכולה מתנהלת על פי דיני ההלכה . עד כאן התביעה הזו נשמעת שמרנית למדי . אך ליבוביץ הוסיף וטען שלצורך כך יש לבחון שינויים מפליגים בהלכה . בתעשיות הכבדות, למשל, אי אפשר לכבות את התנורים בשבת, משום שחימומם מחדש דורש זמן רב . כאשר פוליטיקאים דתיים ניסו לשחרר פועלים דתיים ממלאכות כאלו, הדבר נראה בעיניו כחילול השם . אם מותר ‑ מותר לכולם ; אם אסור ‑ אסור לכולם . ליבוביץ עצמו נטה לצד ההיתר, והציע להתיר לבצע בשבת את העבודות החיוניות לקיומה של המדינה, בדומה "לעבודת הקרבנות בזמן שבית המקדש היה קיים" . 12 חיים נבון
|
|