|
|
עמוד:10
10 העמוק, המרחב העירוני הוא פריזמה של יחסי אנוש . בקריאה זו של המרחב לפבר מציע את התובנה שהעיר היא דפוס ייצור של מרחבים חברתיים, ובמילים אחרות, המושג "עיר" הוא תלוי בני אדם, ולא תלוי מבנים ותשתיות, כפי שנהוג לחשוב . אופיו של מרחב זה מתבטא בריבוי ובהבדלה ולא בהומוגניות . לכן, זכותו של כל תושב לבטא את דעתו ולהשפיע על התהליכים הפוליטיים של המרחב העירוני, ובדרך זו להיות מעורב בכל ההיבטים הנוגעים לעיצוב החיים 3 הזכות לעיר היא בראש ובראשונה בעיר, ובלשונו של לפבר – ל"ייצור החלל" . זכות המוקנית לכל אזרח, המוּחלת על כל רמות המינהל, העיר והמדינה . ניתן לראות במעורבות אזרחית ובמימוש הזכות לעיר צַו אֶתי שמבקש להיות מוּחָל על כל תחומי המרחב הציבורי, של אלו הגרים בעיר או המשתמשים בה ( עובדים, 4 מבקרים וכו' ) , בהיבט אזרחי, חברתי ופוליטי . הספרות המקצועית שעניינה אקטיביזם ועירוניות מתמקדת בשנים האחרונות בהיבטים קהילתיים וחברתיים . עניינו וייחודו של חיבור זה הוא, כאמור, בהתערבות של אמנים במרקם של העיר על ממדיה השונים, בייחוד הפיזיים . המגמה היא זה, יש לציין מושג נוסף – "הזכות לזכויות" – שטבעה חנה ארנדט בהתייחסות עקרונית לכל זכות המוקנית לכל פרט ולכל קהילה מאורגנת ( חנה ארנדט, יסודות הטוטליטריות , תרגום : עדית זרטל, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,2010 עמ' 442 ) . לפבר מתמקד במרחב החברתי, ואילו עניינה של ארנדט הוא בתחום הציבור ( public domain ) . Lefebvre, The Production of Space 3 4 "הזכות להשתתפות מעוגנת בהוראות דיני זכויות האדם הבין-לאומיים . סעיף 21 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם – International Covenant on Civil and Political Rights ) ICCPR ( – קובע את זכותו של כל אדם להשתתף בהנהלת ארצו, בין בהשתתפות ישירה ובין בעקיפה באמצעות נציגים נבחרים [ . . . ] לכל אזרח צריכה להינתן הזכות והאפשרות להשתתף בניהול ענייני הציבור [ . . . ] [ ובכלל זה ] סמכויות ביצוע, סמכויות מינהליות ותהליכי חקיקה" ( מורן נגיד, "שיתוף ציבור בשלטון המקומי – הניסיון המעשי ולקחיו", מחקר מדיניות 110 , ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, - https : / / www . idi . org . il / media / 3939 / public - participation - in ,local - government עמ' 13 ) . הוראות אלו כוללות כל היבט של המינהל הציבורי, כולל המקומי . יש להדגיש שמידת הזיקה של תושב למרחב הציבורי באזור מגוריו וההשפעה שלו בקהילתו גבוהות לאין שיעור מהרמות הארצית והבין-לאומית שאליהן מתייחסת ההכרזה . לכן הזכות לעיר היא מובהקת, משפטית ואתית .
|
|