|
|
עמוד:11
11 על גופתם המתה תפקידי מיון ופיקוח בתחום הרפואה המשפטית אינם רק נחלת ההיסטוריה, אלא נותנים אותותיהם גם בימינו, לדוגמה, בנושא של שינוי מין ; עד שנות ה- 90 של המאה הקודמת, רופא מטעם המכון מונה לבצע בדיקה של אנשים חיים ( להלן : בדיקות חיים ) ולמלא טופס מיוחד, שהוגש למשרד הפנים כדי לאשרר את הזהות המינית החדשה של אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין . משמעות הדבר היא, שללא הגושפנקה הרפואית וה"אובייקטיבית" של המכון, לא היה כל אישור ביורוקרטי לשינוי המין . אדם שעבר ניתוח לשינוי מין מפרק את הכללים הנורמטיביים, ולמעשה, כופה את הגדרתו הסובייקטיבית על הסדר "הטבעי" של הדברים . כאן נדרשת התערבותו של המכון כשומר סף, שכן, אף על פי שפעילותו של המנותח הייתה אינדיווידואלית, כעת על המומחים של המכון להכיר בכך שמינו השתנה על מנת שיהיה אפשר להתייחס אליו בהתאם . ישנן דוגמאות רבות לפעולה של המכונים לרפואה משפטית כשומרי סף של הנורמה החברתית . לדוגמה, רופאים במכון הישראלי שהיגרו לארץ מרוסיה סיפרו לי שהמכון הסובייטי לרפואה משפטית נהג לבדוק את בכירי המפלגה מחשש להומוסקסואליות, שהוגדרה כפשע על פי החוק הסובייטי . דוגמה אחרת ניתנה לי מפיו של רופא משפטי פלסטיני, שסיפר לי שבמכונים לרפואה משפטית במצרים, בירדן וברשות הפלסטינית, עורכים בקביעות בדיקות של "וידוא בתולים" לנערות צעירות, וזאת אף על פי שתוצאה שלילית עלולה להוביל לרצח על רקע חילול כבוד המשפחה . אך לא רק הרפואה המשפטית עוסקת באבחון כאקט נורמטיבי . ככלל, האבחון הוא אחת הפעולות הנורמטיביות שמוטלות על הרפואה, וזאת על מנת לפעול לשמירתם של ערכים ונורמות חברתיות . כך, תפקידי מיון ופיקוח שמאשררים את הנורמות הקיימות מתבצעים כדבר שבשגרה גם בצבא הישראלי על ידי רופאים שמשרתים בצבא, בעיקר בנושא הגוף המחויל ( ראו 2002 Weiss ) .
|
|