|
|
עמוד:10
10 מאירה וייס פעילותו של המכון נוגעת בלבם של קונפליקטים חברתיים רבים, שמובילים לשעתוק הגבולות המוחשיים והסמליים שבין יהודים ללא-יהודים, פלסטינים לישראלים, חיילים לאזרחים . במרוצת השנים זכו גבולות אלו לתשומת לב רבה מצדם של סוציולוגים 3 ואנתרופולוגים, אך מעולם לא נבדקו בהקשר של רפואה משפטית . הקשר בין רפואה משפטית לקונפליקט חברתי אינו חדש . הוא תועד מזוויות שונות ובאזורים גאוגרפיים שונים ( Tedeschi Asad 1997 ; Jadresic 1980 ; 1984 ) . חומר רב נאסף ופורסם בנושא על ידי ארגון אמנסטי הבין-לאומי ועל ידי האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים ( 1992 Amnesty 1989, 1990 ; NAS ) . מבחינה מדעית, הרפואה המשפטית התחזקה במידה ניכרת עם פיתוחן של שיטות מתוחכמות כמו בדיקות רקמה ודנ"א, שכיום הן תקפות בבתי המשפט ( 1993 Spitz ) . התפתחויות אלו העניקו לרופאים תפקיד חדש שחרג מהתחום הניטרלי והוביל לבעיות חדשות ; הרופאים הפכו לשומרי זכויות אזרח, וזאת נוסף על היותם סוכנים של חִברות, שיטור ואפילו קולוניאליזם ( בהקשר הישראלי, ראו : 1995 Gordon and Marton ) . בתחילה נוסד תחום הרפואה המשפטית כעזר משפטי, ומכאן מעורבותו רבת השנים בתחומי השיטור והפיקוח . אחד הספרים הראשונים בסוגה זו, עקרונות הרפואה המשפטית , נכתב בשנת 4 הספר הדגים את גישתה 1796 על ידי יוהאן ולנטין מולר ( Muller ) . של הרפואה המשפטית כלפי מי שחטאו ויצאו נגד המוסכמות החברתיות . לדוגמה, רופאים משפטיים הוגדרו כאחראים לזיהוי של סימנים חיצוניים להומוסקסואליות ו"אונניזם" ( אוננות אובססיבית ) - תופעות שנאסרו על ידי הכנסייה והמדינה מחשש לשלום הציבור ( 27 : 1996 Mosse ) . אמברואז טרדייה ( Tardieu ) , בספרו פשעים נגד המוסר מנקודת מבטה של הרפואה המשפטית מ- ,1857 ( בתוך : מוסה 1985 ) הדגיש את קיומה של "הופעה נשית וגוף חולני" כסימנים 5 לזיהוי הומוסקסואלים .
|
|