|
|
עמוד:13
השיח של לאקאן 13 * * * התמה המרכזית של לאקאן ) במיוחד בשנות ה – 50 ( הייתה הדרישה ל"חזרה לפרויד", כניסיון לחזור לטקסט הפרוידיאני ולחשוב אותו מחדש . השאלה היא כיצד חזרה זו השתלבה עם הרקע התרבותי והדתי הייחודי של לאקאן . לפי ז'יז'ק, ניתן לפרש את "החזרה לפרויד" כפריצת דרך של לאקאן ביחס לשיח הפרוידיאני הצר והפרטיקולרי, ברושמו – מחדש את הוראתו המקורית לתוך הקשר שונה ) כפי שפאולוס פעל ביחס לשיח היהודי – פרטיקולרי 11 ביחס לטענת של ישו וכפי שלנין פעל ביחס לשיח של מרקס ( . ז'יז'ק ניתן לתהות האם אין כאן רק הנגדה ומתח בין אוניברסלי לפרטיקולרי, אלא גם בין שני סוגים של פרטיקולריות ? האם בדרך לאותה "אוניברסליזציה" מתקנת — כדי לתקן את הפרטיקולריות הפרוידיאנית — העביר לאקאן את פרויד תחת השבט הצרפתי – קתולי הפרטיקולרי ? לפי ז'יז'ק, את האוניברסליזציה היה אמור לעשות בתחילה ק"ג יונג, אולם לאחר שאכזב את פרויד ) הואיל והייתה לו כבר חוכמה משל עצמו ( , היה זה לאקאן עצמו שהגשים זאת . אך מה באשר ללאקאן ? האם הייתה לו גם חוכמה מגובשת לפני שנפגש עם פרויד, עם יצירותיו ? האם היה הגליאני, אפילו 12 על הגל ? האם היה קתולי כפי לפני ששמע את הקורס של קוז'ב שמספרת הביוגרפיה ? או שמא היה מושפע מהסוריאליזם ? והאם 13 לכל המטען הזה הוא שפך את פרויד שאליו "חזר" ? את ההצגה של הפרטיקולריות של פרויד אל מול זו של לאקאן ניתן להציג גם בהקשר התיאורטי של התסביך האדיפלי הבין – דורי בין פרטיקולריות – האב – פרויד לבין פרטיקולריות – הבן – לאקאן ) בדומה לאופן שבו פרויד ויונג תפסו את יחסי ההזדהות – יריבות 14 ( . לאקאן, אשר ביקש לנסח מחדשביניהם על רקע האדיפליות את הפסיכואנליזה, טבע את המושג "החזרה לפרויד", אולם כדי שחזרתו לא תוצג כתמימה או כאורתודוכסית אלא כמהפכנית,
|
|