הקדמה: החיים וירושלים השמימית

עמוד:12

יצחק בנימיני 12 לאקאן מתייחס בהן לתגובה האפשרית של הקהל בסמינרים שלו ) הקהל היה ברובו אתיאיסטי ואף מרקסיסטי ( לרבדים תיאולוגיים לא – אופנתיים מבחינה אינטלקטואלית . להלן שתי מובאות שונות מ סמינר 7 של לאקאן, האתיקה של הפסיכואנליזה ) 1959 - 1960 ( , המקפלות בתוכן את מורכבות יחסו של לאקאן לתיאולוגיה ולדת, במיוחד למסורת הנוצרית – קתולית, והרומזות על קיומן של רמות תיאולוגיות שונות בשיח שלו . המובאה הראשונה נאמרת מיד לאחר שלאקאן עושה שימוש בדברי פאולוס כדי להדגים את דבריו על היחסים הדיאלקטיים בין החוק לבין ההתענגות : למרות מה שחושבים על כך בחוגים מסוימים, תטעו אם תניחו שהמחברים של כתבי הקודש אינם מהווים קריאה טובה . אשר לי, אני תמיד לא ראיתי עצמי אלא נשכר מן ההתעמקות בהם . והאיגרת של פאולוס הקדוש, שאני מטיל עליכם לקרוא כשיעורי בית לחופש, תוכל במיוחד לארח לכם לחברה בצורה 8 לא רעה . המובאה השנייה מתוך אותו סמינר מתייחסת לביקור של לאקאן באוניברסיטת לובאן הקתולית שבבלגיה, ובה משתקפת נימה מתנצלת במידת – מה כלפי קהל מאזיניו ה"חשדן", כמו גם נימה 9 ביקורתית ביחס לשיח הדתי : ] . . . [ מצאתי את עצמי מול קהל, ללא ספק גדול מאוד — ואשר, מכל הבחינות, עשה עליי רושם טוב ביותר — שכונס בהזמנתה של אוניברסיטה קתולית . די בעובדה זו לבדה להסביר לכם מדוע בתחילה דיברתי אִתם על מה שאצל פרויד מתקשר לפונקציה של האב . כפי שניתן היה לצפות ממני, לא כבשתי את מילותיי ולא דקדקתי בלשוני למענם . לא ניסיתי להקהות את עמדתו של פרויד כלפי הדת . בכל זאת, אתם יודעים מהי עמדתי בנוגע למה שמכונה ה"אמיתות" הדתיות . 10

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר