|
|
עמוד:9
מבוא | 9 של השיח, הוא משפיע על בחירת התוכן והסגנון של הסוגה וגם מגביל אותו ( עמ' 58 ) . גם המונח "מבנה - על" של ואן דייק ( 2004 1980, Van - Dijk, ) מתייחס למושג הסוגה . לפי ואן דייק, הנמען מתאים את הטקסט שלפניו למבנה סכמטי מופשט של שיח הנמצא במוחו, כגון שיח טיעוני או היצגי ( מידעי ) . מטרת הטקסט הטיעוני היא לשכנע את הנמענים לתמוך בדעה מסוימת ( Toulmin, Van - Dijk, 1980 ; 1969 ) , ואילו מטרת הטקסט ההיצגי היא להציג עובדות, להבהיר דעות ולפרש אירועים ( 1980 Goelman, 1982 ; Van - Dijk, ) . אף שחוקרים רבים ניסו למיין טקסטים ספרותיים ולא - ספרותיים לסוגות, אין בידינו מודל מושלם להבחנה ביניהן . בלום - קולקה ( 2005 Blum - Kulka, ) מבחינה בין גישות דינמיות לבין גישות מבניות לאפיון סוגות . הגישות המבניות מאפיינות סוגות כטקסטים בעלי מוסכמות תרבותיות, המכוונים להשגת מטרות חברתיות . הגישות הללו מדגישות שגרה ומטרה כיסודות חיוניים בהגדרת הסוגה . קינווי ( 1971 Kinneavy, ) מונה ארבע סוגות של טקסטים : אקספרסיבי ( תיאורי, הבעת רגשות ) , רפרנציאלי ( ייצוגי או היצגי ) , ספרותי ושכנועי ( טיעוני, ארגומנטטיבי ) . לפי קינווי, השיח האקספרסיבי נחלק לשני סוגים : הבעה של היחיד ( תפילה, יומן אישי ) והבעה של החברה ( מיתוסים, עצומות מחאה ) . השיח הרפרנציאלי נחלק לשלושה סוגים : מדעי ( מאמרים מדעיים ) , אינפורמטיבי ( ערך באנציקלופדיה, פירוט חדשות ) ואקספלורטורי ( אבחון, סימפוזיון ) . בשיח הספרותי נכללות כל הסוגות הספרותיות : נובלה, שיר, רומן, מחזה . בשיח השכנועי יימצאו תעמולה, פרסומת והטפה דתית . במציאות אנו פוגשים בטקסטים מעורבים, כלומר טקסטים בעלי מאפיינים של סוגות טקסט שונות . בסוגיה זו נגעו כבר חוקרים אחדים בביקורתם כלפי המיונים השונים, ביניהם קינווי שהוצג לעיל . לדעת ניר ( 9891א ) , הבעייתיות במיונים הללו היא שלעיתים קרובות נמצא בטקסטים מאפיינים של סוגות שונות . כך למשל מאמר בעיתון יכול להכיל יסודות היצגיים המביאים מידע בצד יסודות של שכנוע ( ניר, 9891ב ) . גם פלד ( 1991 ) מציגה תופעה זו כשהיא מנתחת טקסטים מתוך העיתון "מדע" ומראה שיש בהם "ערבוב של לשון אינפורמטיבית יכולה להתייחס לכל קטגוריה של תוכן בעלת מאפיינים אלה : היוצרים והצרכנים מכירים את המאפיינים המשותפים לסוגה – בהגדרה זו הכוונה לידיעת המטרות, הצורה, האופן והמשמעות של הסוגה ; הסוגה תנהג לפי מבנה צפוי של נרטיב ; הסוגה תשאב ממאגר צפוי של דימויים ושל מגוון תמות בסיסיות ( עמ' 426 ) .
|
|