|
|
עמוד:63
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 63 הטכנולוגי מאפשרת לקיים בעידן הנוכחי בקרה רציפה על פעולת הסוכן מחד גיסא, כמו גם דרכים מתחכמות לשיטוי במפעילים מאידך גיסא, כך ש"חרב הפיפיות" שבין הסוכן למפעיליו נותרה בעינה . רבים תוהים, האם בעידן הנוכחי של ריבוי ידע שמקורו ב"אמצעים אלקטרוניים" ושאר סוכנויות המודיעין, נותר מקום להפעלת ה"יומינט" ? אף ששאלה זו תאורטית היא ועקרונית, אין עוררין בדבר ייחודו ותרומתו האפשרית של הסוכן האנושי . דווקא בעידן של ה"ביגודאטה" וריבוי המידע המופק ממקורות גלויים, מתייחד מקום להשגת מידע ומודיעין בתחומי "כוונות" או "תוכניות פעולה", הנרקמות במוחותיהם של קברניטים ודרגי מנהיגות : האם פניהם למלחמה, לרגיעה או אף לשלום . תחום חשוב נוסף שבו מתייחד ה"יומינט", מצוי בקרב ארגונים תתומדינתיים, כארגוני מחבלים וג'יהאדיסטים למיניהם . דווקא במישור זה, מוטלת על ה"יומינט" החובה לנצל את יתרונותיו היחסיים כדי להשיג מידע איכותי כמסמכים מקוריים, תצלומים ומודיעין בסיסי לצורך תכנון מבצעי . אין תחליף לגורם האנושי ומ עקב אחרי הפעלתו השוטפת- בסוגיות של מבצעים מתוכננים, נכון לנהוג זהירות יתר בעת תדרוך הסוכן ותחקורו, במיוחד אם חשוד הוא ב"כפילות" . בעיקרון, נכון להתייחס בחשדנות למהימנותו של סוכן, אף אם הוכיח עצמו לאורך זמן . במקרים שבהם נחשד סוכן ב"כפילות", נכון לחקור אותו על ידי גורם שאינו קשור ישירות בהפעלתו ובמנותק מהפעלתו השוטפת . על ראש סוכנות האיסוף לבור כהלכה את מפעילו של הסוכן הכפול ולייחד לכך את המנוסים והמיומנים שבאנשיו . על הקושי שבזיהוי ובהפעלה של "כפולים", מעיד מגוון הווריאציות של סוכנים מסוג זה : כפולים, משוטים, כפולים ומכופלים . . . הנסקר בספר . לכל אלו יש דוגמאות למכביר, הן אלו הנכללות בספר ומנותחות על ידי המחבר, הן באירועי הפעלה במקומותינו . לא נמצא כמעט מקרה הזהה למשנהו ומשום כך נכון לדון בכל מקרה לגופו ובמענה הייחודי לאותו סוכן, לנסיבות, למניעים ולהשתייכות הארגונית ( צבא, ארגון חבלה, אזרח וכיוצא באלה ) . נכון להוקיר את מפעלו של קובי סגל, על שכינס בספר מאגר מקיף ורחב יריעה בנושא המורכב והמרתק הזה . מומלץ לכל מי שעוסק במלאכת ה"יומינט" לקרוא ולהפנים ( אומנם בדיעבד ) את המסקנות והלקחים העולים מן הפרשיות הנדונות בספר . צירופן יחד מעניק חומר לימוד חשוב לכל מפעיל, קצין איסוף, קת"ם ( קצין תפקידים מיוחדים ) ובעצם לכל קורא סקרן, המתעניין בעולם הסתר המרתק של המודיעין האנושי . ( * ) יגאל סימון – מוותיקי יחידת ה"יומינט" של חיל המודיעין שכיהן כמפקדה . סיקורת תגובה . . . . . . התקפה או הונאה התייחסות לכתבה של יאיר רויטמן "התקפה או הונאה", מבט מל"מ, גיליון ,87 אוקטובר 2020 מאת : חיים אליהו ( אלוףהמשנה בדימוס ) , 2021 . 2 . 21 בהתייחס לכתבתו המעניינת של יאיר, אני מבקש להוסיף כי בחירת יום ה"ע" נבעה קודם כול משיקולים של זמני גאות ושפל ומהירות זרימת המים בתעלת סואץ . עבד אל ע'אני גמסי ( רמ"ח מבצעים ורמטכ"ל צבא מצרים ) בספרו "מד'כרת חרב אוכתובר 3791", זיכרונות מלחמת אוקטובר ,1973 עמודים 155 - ,157 כתב : "בבדיקה שנערכה נמצא כי ההבדל במפלס גובה המים בין הגאות לשפל בגזרה הצפונית הוא 80 סנטימטרים, בעוד שבגזרה הדרומית הוא שני מטרים . מהירות הזרימה בגזרה הצפונית היא 18 מטרים בדקה, בעוד שבגזרה הדרומית 90 מטרים בדקה . כמו כן, נמצא כי כיוון הזרימה משתנה מדי שש שעות . הבדיקה שהקיפה את כל הנושאים קבעה שהמועדים המתאימים ביותר למתקפה הם בחודשי מאי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר . עדיף על כולם היה חודש אוקטובר בשל תנאי מזג האוויר המתאימים לצליחה, הלילה היה ארוך ומצב הים נמצא מתאים למבצעים ימיים" . עוד ציין גמסי : "רבים היו סבורים שיום זה נקבע בשל הסיבה שבישראל חל בו יום הכיפורים . אך זוהי שגיאה, משום שהיו גורמים רבים אחרים בגינם נבחר יום זה" . מכאן, שתנאי הכרחי לבחירת יום ה"ע" היה משטר הזרימה בתעלה . כל השאר היה "בונוס" . ואכן, בזמן הצליחה בגזרה הדרומית נסחפו בזרם החזק חלק מהגשרים . הערה באשר לקביעת שעת ה"ש" – במקור היא נקבעה לשעה 00 : ,18 כדי להגביל את פעילות מטוסי חיל האוויר נגד ראשי הגשר ( בכך צדק אשרף מרואן ) . ואולם, כשבוע לפני יום ה"ע" ביקשו הסורים להקדים את שעת ה"ש", בגלל זווית השמש המסנוורת בשעות אחר הצוהריים . לכן, נקבעה שעת ה"ש" לשעה . 05 : 14 אשרף מרואן, כשטס ללונדון, כנראה לא ידע על שינוי שעת ה"ש" .
|
|