|
|
עמוד:33
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 33 של אזור הגליל המזרחי וכפרי העמק, בדרגת ייצוג של סרן . תפקיד זה מילא במשך תשעה חודשים עד לגיוסו לשב"כ . בו 15 ביוני 1949 החל יהודה את עבודתו במרחב צפון של השירות . באותה עת עִברת את שמו מבורשטיין לבשן, ככינויו ב"הגנה" . הוא התקבל לשירות, שפעל אז במסגרת צבאית, כאזרח בדרגת שכר צבאית של סרן . תפקידו הראשון היה "מפקד אזורים" של מטה 3 במרחב, דהיינו, אחראי על עבודת השדה בשטח הערבי של מרחב צפון . בספטמבר 1950 מונה בשן כראש מטה 3 במרחב צפון, תפקיד שמילא עד פטירתו בשנת 1966 . בו 20 בינואר 1959 התמנה בשן, בתפקידו כראש יחידה מרחבית, לסגן ראש אגף המיעוטים במטה השירות, אז יחידה 50 וכיום מרחב צפון . לדברי משה עשת , אז עובד מחלקת מכ"א ( משאבי כוח אדם ) במטה השירות, היה יהודה בשן סגן ראש האגף הראשון בשירות . במשך השנים שימש מפעם לפעם ממלא מקום מפקד מרחב צפון וממלא מקום ראש האגף לענייני ערבים . המעמד המיוחד לו זכה בשירות הושג בזכות ההערכה הרבה למקצועיותו ולאישיותו . יהודה בשן נפטר תוך כדי עבודתו בשירות בו 14 בפברואר 1966 . מופת ודוגמה אישית, עם סמכות מקצועית הערכות העובד בתיקו האישי של יהודה מציגות אותו כאוטוריטה מקצועית בתחומו, הן כלפי גורמי חוץ והן כלפי פקודיו . הוא נחשב לסמל של הזדהות עובד שירות עם תפקידו ובהפגינו דבקות במשימה . שני מאפיינים בולטים נוספים באישיותו, כפי שתוארה בהערכות, היו יושרו והיותו מופת ודוגמה אישית לעובדי השירות . בצידה של התנהגות זו, ניחן בכושר מעולה להנעת עובדים לפעולה . ההתייחסות האישית לבעיות עובדיו העידה על תכונה נוספת שלא צוינה במפורש, אך התבררה מהתמונה הכללית : מנהיגותו ! הזיקה והנאמנות של האנשים ליהודה בשן היו מן המפורסמות . אלו הושגו לא מכוח מרות, אלא מהקרנת סמכותו המקצועית מהולה באופי אבהי . העובדים אכן ראו בו אב חכם ודואג שניתן להישען עליו תמיד . כל אחד מהעובדים הרגיש כי יהודה מלווה אותו, נמצא עימו, יודע מה הוא עושה וכיצד הוא פועל . אין כמעט ריאיון, שנערך עם עובדי המגזר הערבי בשירות ששירתו באותה תקופה, שבו לא הייתה התייחסות ליהודה בשן, המנהל והאדם . הותיר חותם בל יימחה לא רק הכפופים לו חשו זאת, אלא גם המקבילים לו ומנהליו . יעקב עיני , מזכיר מטה 3 וחבר הפורום הארצי של מנהלי מטה 3 בשנות החמישים הראשונות, אמר : " . . . לגבי יהודה בשן, לי אישית הייתה הערכה מלאה . . . באופן מיוחד . . . הוא היה משכמו ומעלה . הוא היה מעמיק, היה לו כושר ניתוח, שיקול [ דעת ] ולא היה נותן חוות דעת, אלא אם היה בטוח שחוות הדעת היא על 'גשר ברזל', שהיא מדויקת" . חיים חופי , שהיה בשנת 1953 ראש מחלקת ר"ן ( ריגול נגדי ) במטה ,3 סיפר עליו : "יהודה בשן היה דמות אגדתית, אני אומר זאת [ כמי שחי את התקופה ] , שהיו [ בשירות ] כמה ענקים בתקופה ההיא… יהודי חכם, יהודי עם אמות מידה אישיות מוסריות, נאה דורש נאה מקיים . אז, לא רק הערבים סגדו לו, גם העובדים סגדו לו . אני [ ש ] בהיררכיה של המטה מול מרחב, הייתי בכיר ממנו, עמדתי על ידו בדחילו ורחימו, ואני מתגאה להגיד את זה . הוא היה דמות מקרינה סמכותיות והבנה . . . היו מדי פעם בפעם 'תאקלים' משום שאם הוא חשב שהמטה שוגה הוא היה נלחם . עם יהודה בשן להילחם – זו מלחמת גוג ומגוג ! אין לו מעצורים והוא יכול היה להיכנס לעמוס שהיה ראש השירות, לתת מכה והשולחן היה רועד ! קיבלו את זה ברוח טובה, משום שהיה ברור שזה נעשה לא מתוך שיקולי יוקרה, או מריבות אישיות או משהו כזה" . גיורא זייד , ממקורביו של בשן, סיפר בשפתו המיוחדת : "יהודה היה הרוח החיה בשטח הערבי, הוא ארגן אותנו . הוא גייס את כל הבחורים שהוא הכיר, בעיקר שומרים, לשטח הערבי… הוא היה איש הפועל המזרחי, היה דתי, גמר סמיכות לרב בווילנה . וכשהוא הגיע לארץ היה לו מאבק פנימי קשה : האם להסתמך על הציונות רק בעזרת אלוהים . הוא הגיע למסקנה שצריך גם לעשות ממש ולא רק להיעזר באלוהים, ועזב את הדת . הוא שמר בתקופות מסוימות בכל מיני מקומות, ביניהם במגדל, בגינוסר, ובסוף ימי המנדט, אני חושב שבה 1938 - 1940 עבר ליוקנעם, וככה הכרנו אותו . הוא אמנם דיבר ערבית לא כל כך במבטא, אבל הייתה לו סבלנות והוא היה רואה את זה גם בצורה פילוסופית והיה משוחח עם אנשים . הוא השקיע בזה ימים ולילות . . . יהודה התעניין בכל רכז, בחיי המשפחה שלו, הוא תמיד היה שם בשעת משבר, בא לעזרת הרכז בצורה ידידותית חברותית . . . [ גם במקרים שבהם ] יחסי בעל ואישה השתבשו . . . " . ההתייחסות האישית לבעיות עובדיו העידה על תכונה נוספת שלא צוינה במפורש, אך התבררה מהתמונה הכללית : מנהיגותו ! יהודי חכם, יהודי עם אמות מידה אישיות מוסריות, נאה דורש נאה מקיים . . . הוא אמנם דיבר ערבית לא כל כך במבטא, אבל הייתה לו סבלנות והוא היה רואה את זה גם בצורה פילוסופית והיה משוחח עם אנשים אני, [ ש ] בהיררכיה של המטה מול מרחב, הייתי בכיר ממנו, עמדתי על ידו בדחילו ורחימו, ואני מתגאה להגיד את זה . המשך בעמוד 35 . . .
|
|