|
|
עמוד:29
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 29 בינתיים התקבל לעבודה במשרד החוץ, למחלקה הכלכלית, עשה חיל בעבודתו, וכעבור שנה וחצי בלבד נשלח לשגרירות ישראל בבריסל, כמזכיר שני לענייני מסחר . בבריסל יצר עימו המודיעין הסובייטי קשר באמצעות איש מודיעין – בוריס סנדובסקי – בכיסוי המשלחת המסחרית הסובייטית . מכאן ואילך ובמשך שלוש שנים, הופעל כסוכן . העביר למפעיליו כל פיסת מידע שנקרתה בדרכו . בסוף שנת ,1952 שלוחת "המוסד" שישבה בפריז יצרה עימו קשר כדי להסתייע בשליטתו בשפות הגרמנית והצרפתית, למשימת גיוס גרמנים בעלי עבר נאצי, בכיסוי דגל זר . מכאן ואילך הוא אומנם נחשב עובד משרד החוץ, אך בפועל סייע לעבודת "המוסד" בכל רחבי אירופה, והפך להיות חלק בלתי נפרד מחבורת אנשי "המוסד", חשוף לכל המבצעים, השיטות והאנשים . בעקבות מידע שהגיע לשב"כ, מאחד מפעילי מפ"ם ( מפלגת הפועלים המאוחדת ) , על עברו של אבני והיותו קומוניסט, התעורר חשד לגביו . הוא זומן לישראל לשיחה עם איסר הראל, אשר הטיח בו כי הוא מרגל סובייטי . במהלך השיחה הוא נשבר והודה באשמתו . מיותר לציין את הנזק העצום שגרם לעבודת "המוסד" ולמשרד החוץ . אבני נעצר והועמד לדין בו 1956 . נגזרו עליו 14 שנות מאסר, מתוכן ישב בכלא תשע שנים . כאן המקום להזכיר את אחת מפרשיות הריגול החמורות שהיו כאן : פרשת מרקוס קלינגברג , סגן ראש המכון הביולוגי בנס ציונה, שפעל כמרגל סובייטי בתקופה הנסקרת, אך נחשף והועמד לדין מאוחר יותר, בשנות השמונים, בתקופה של ניתוק היחסים . נרחיב על כך בנפרד בפרק הדן בתקופה שלאחר ניתוק היחסים ועד לחידושם . הקמת התשתית לשיתוף פעולה עם CIA-ה די בדוגמאות אלה ( והיו כאמור נוספות ) , כדי להמחיש את עומק חדירתו של המודיעין המזא"רי אל תוך הקרביים של הממסד המדיני והביטחוני של ישראל באותן שנים . שירות הביטחון הצעיר, שעמל לשפר יכולותיו תוך כדי תנועה, שיווע לשיתוף פעולה עם שירותי מודיעין בעלי ניסיון במערב ובראשם ארצות הברית . האמריקאים דחו בנימוס את בקשותיה של ישראל . אחד המתנגדים הבולטים בעת ההיא היה ג'יימס ( ג׳ים ) אנגלטון , א ש ר ש י מ ש ר א ש ה מִנ הל לר יג ו ל נ גד י ( CI ) ב ו CIA בשנים 1954 עד 1974 . הוא הביע חשש שקהילת המודיעין הישראלית חדורה בסוכנים סובייטיים . לימים, שינה אנגלטון את דעתו והפך לתומך נלהב בישראל וליקיר קהילת המודיעין שלה . ( ראו על אנגלטון באתר המל"ם, פרסום של המכון לחקר המורשת ) השינוי לטובה ביחס האמריקאי החל מהמחצית השנייה של שנות החמישים . אחד הגורמים לכך היה הצלחתו של שירות הביטחון להשיג את הנאום שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24 - 25 בפברואר 1956 , בפני מושב סגור בוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שבו הוקיע את סטלין ואת פשעיו . מאמצי ארגוני מודיעין בעולם להשיג את הנאום נכשלו . נציגי CIAוה עמלו תקופה ארוכה להשיג את נוסח הנאום, ואף הציעו פרס בגובה מיליון דולר עבור נוסח הנאום, אך ללא הועיל . היחיד שהצליח להשיג עותק מן הנאום היה עיתונאי יהודי מפולין בשם ויקטור גרייבסקי , שהוציא את עותק הנאום בהשאלה ממזכירות לשכתו של המזכיר הראשון במפלגה הקומוניסטית הפולנית . הוא הגניבו, תוך סיכון עצמי, לשגרירות ישראל בוורשה, שם צולם המסמך והועבר ארצה לידי שירות הביטחון וממנו הועבר אל CIAוה . השגת נוסח מדויק של הנאום, נחשבה בעיני שירותים חשאיים זרים כהישג מדהים לשירותי המודיעין של המדינה הצעירה, וגרמה להכרה עולמית ביכולות השירותים הישראליים . כך נוצרה התשתית לשיתוף הפעולה עם CIAוה . שיתוף פעולה זה הניב מייד בראשית דרכו מודיעין איכותי שסיפקה ישראל CIAול , אשר הופק מיהודים שעלו ארצה מברית המועצות . לסיכום פרק זה, 1948 - 1967 , ניתן לומר כי תקופה זו הייתה רוויה בפעילות מודיעינית סובייטית, שהופעלה בעיקר באמצעות השלוחה החסויה בשגרירות וגופים סובייטיים אחרים מחוץ לשגרירות, שנציגיהם פעלו בכיסוי זה או אחר . רובם המכריע של הסוכנים פעלו ממניעים אידיאולוגיים שנשענו על אהדה לברית המועצות . לצד אלה, פעלו גם שירותי המודיעין המזא"ריים האחרים . לפעילות מודיעינית זו היה גם שכר בצידה, למודיעין המסכל ( שב"כ ) . אי אפשר ללמוד סיכול ריגול רק בקורסים ובהשתלמויות . לצורך של המודיעין המסכל להתמודד עם היריב הסובייטי, שהציב בפניו אתגרים מודיעיניים משמעותיים, הייתה תרומה חשובה לצבירת מיומנות מקצועית גבוהה . הניסיון האדיר שנרכש בהתמודדות מול יריב מקצועי כמו הקג"ב, שימש תשתית לתורת הסיכול בתחומים אחרים, שבאו בהמשך, כמו תחום הטרור . זה בא לידי ביטוי ביסודות תורת העבודה הסיכולית - מודיעינית הבסיסית שהונחה אז, ובה משתמשים עד היום, וכללה : אתירה, גיוס, הפעלת מקורות חיים, פעילות חשאית ( פ"ח ) , עיקוב, האזנות, מחקר, שיתוף פעולה עם עמיתים ועוד . תם ולא נשלם . בשנת 1967 נותקו היחסים הדיפלומטיים עם ברית המועצות וגרורותיה בעקבות מלחמת ששת הימים . השלוחות המודיעיניות נסגרו, אך הריגול הסובייטי לא נח לרגע והמשיך בפעילותו . הפעם במודוס אופרנדי שונה, מותאם למציאות החדשה, שלא היה מוכר קודם לכן, אשר הציב אתגרים שחייבו התארגנות מחדש של המודיעין המסכל . נציגי CIAהה עמלו תקופה ארוכה להשיג את נוסח הנאום, ואף הציעו פרס בגובה מיליון דולר עבור נוסח הנאום, אך ללא הועיל . דוד בן - גוריון – "מר בטחון" בחר ללכת מערבה . . . ( באדיבות אהרל'ה שרף ) ויקטור גרייבסקי – השיג את נאומו של כרושצ'וב
|
|