|
|
עמוד:27
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 27 ונגד פעילות ציונית . השלטונות הסובייטיים הגיעו למסקנה כי עובדת קיומה של המדינה היהודית מחזקת את הרגש הלאומי וההזדהות הלאומית בקרב יהודי ברית המועצות . החלו משפטי ראווה נגד יהודים בפראג ( בו 1952 ) ובמוסקווה ( עלילות הרופאים בו 1953 ) . במקביל, ומתוך רצון לדריסת רגל במזרח התיכון, חלה התקרבות בין ברית המועצות לארצות ערב, תוך ניצול הסכסוך הישראלי - ערבי וברית המועצות הפכה להיות ספקית הנשק העיקרית של מדינות ערב . מובן מאליו כי כל ההתפתחויות הללו מצאו ביטויין בפעילות המודיעינית של ברית המועצות וגרורותיה בתוך ישראל . במהלך שני העשורים האחרונים הופיעו ברוסיה פרסומים רבים המגלים טפח מפעילות זו . ולדימיר אנטונוב וולדימיר קרפוב , היסטוריונים של המודיעין הסובייטי, בעלי גישה למסמכים של הקג"ב, כתבו בספרם "מודיעין בלתי ליגלי" , שיצא לאור בשנת ,2014 שמייד לאחר הקמת מדינת ישראל, מונה ולדימיר איוואנוביץ ורטיפורוך לראש שלוחת קג"ב בישראל ( שמו המבצעי היה "רישקוב" ובשם זה גם הופיע בישראל ) . תוך זמן קצר הוא הצליח להקים רשת סוכנים יעילה אשר סיפקה מידע לא רק על ישראל, אלא גם על מדינות אחרות . ורטיפורוך בעצמו כתב למרכז קג"ב במוסקווה : "…בישראל אנחנו יכולים לקבל פי עשר יותר מידע אשר פי עשר חשוב יותר, מאשר בכל מדינה אחרת במזרח התיכון" . בשנת 1962 התמנה לראש שלוחת הקג"ב בישראל ( בכיסוי יועץ מדיני ) איוואן דדיוליה . קצין מודיעין מבריק ומצליח, שלימים היה יועץ בכיר לראש הקג"ב . בזיכרונותיו כותב דדיוליה כי ניסה להתנגד להצבתו בישראל בתואנה שאיננו דובר עברית . הממונה עליו, ראש אגף המזרח התיכון, הרגיע אותו ואמר : "כל מי שאתה צריך שם לעבודתך שולט בשפה הרוסית . . . " . דדיוליה מתאר כי הוא ואנשיו לא תמיד היו צריכים לטרוח לגייס סוכנים . חלקם היו מתנדבים אשר יצרו קשר מיוזמתם : "היו ביניהם גם יהודים שעלו מברית המועצות . . . וגם צברים, אך לא היה ביניהם אף ערבי . . . " כותב דדיוליה . קצין הקג"ב וסילי מיטרוחין , שהיה מנהל הארכיון של הקג"ב, ערק לבריטניה בו 1992 עם כמות אדירה של מסמכים ומידע שנאספו על ידו מתוך הארכיון במשך השנים . מתוך מסמכים אלה, שפורסמו בתקשורת, עולה פעילות מודיעינית סובייטית בשנות החמישים והשישים הכוללת גיוס סוכנים במערכת הביטחון ( אלוף בצה"ל ) ובמערכת הפוליטית ( חברי כנסת ) . הפעילות המודיעינית הענפה והנמרצת שהתקיימה בישראל בתקופה המדוברת – נוהלה על ידי השלוחה החסויה שפעלה בכיסוי דיפלומטי מתוך השגרירות ועל ידי קציני מודיעין בכיסוי של נציגי מוסדות סובייטיים שונים ( חברת תעופה "אירופלוט", סוכנות ידיעות טא"ס ועוד ) . ערב ניתוק היחסים בו 1967 שהו בישראל ארבעים נציגים סובייטים רשמיים, מתוכם זוהו בוודאות חמישה עשר כאנשי מודיעין וארבעה נוספים נחשדו ככאלה . הרכב כזה של נציגות, שבו כמחצית מהשליחים הם אנשי מודיעין, היה אופייני באותה תקופה לנציגויות ברית המועצות במעצמות אירופאיות, דוגמת אנגליה וצרפת, מה שמלמד על החשיבות שייחס המודיעין הסובייטי לפעילותו בישראל באותה עת . אל מול הפעילות המודיעינית האינטנסיבית הזאת, המשופעת בניסיון, אמצעים וכוח אדם, עמד שירות ביטחון צעיר בראשית דרכו, חסר נסיון ודל אמצעים, של מדינה שזה עתה קמה . ושירות זה זכה ללא מעט הצלחות מול היריב האימתני . במלחמת המודיעין הזאת אין מנצחים ומפסידים . כל חדירה מודיעינית של היריב היא אומנם הצלחה שלו, אך באותה מידה כל סיכול המהלך, דרך חשיפתו והפסקת פעילותו, אף היא הצלחה של המודיעין המסכל . עם זאת, אין לכחד כי למרות הצלחות הסיכול של שב"כ, עדיין החדירה המודיעינית הסובייטית על גרורותיה אל תוך המערכות המסווגות של מדינת ישראל הייתה כואבת ומעוררת דאגה . על כך יעידו מספר אירועים אשר קרו באותה תקופה ושפורסמו ברבים ( מתוך רבים אחרים . ניתן לקרוא עליהם באתר השב"כ ) . לוי לוי לוציאן לוי בן איגנץ לוי היה סוכן שירות הביטחון הפולני "האו . בה", שהוחדר לישראל בו 1948 . נולד בעיר ראדום בפולין, בחמישה בספטמבר 1922 . בן להורים רופאים . בנעוריו קיבל חינוך יהודי וציוני, והצטרף לתנועת הנוער הציונית "גורדוניה" . גויס על ידי שירות הביטחון הפולני והופעל על התנועה הציונית "גורדוניה" בהיותו אחד ממנהיגיה . עלה לישראל באוגוסט 1948 . באפריל 1950 התקבל לעבודה בשירות הביטחון הכללי, שירת ביחידה המבצעית, יחידת חוד של השירות, במשך קרוב לשבע שנים ונחשב לאיש מבצעים מצטיין . במהלך שנים אלה הסגיר את סודותיו של הארגון, לרבות זהות חבריו ליחידה ופעילויות שבוצעו, לשירות הביטחון הפולני, ובאמצעותו לשירות הביון הסובייטי, הקג"ב . הוא הופעל על ידי קציני מודיעין בשלוחת המודיעין בשגרירות בתלואביב ( שלושה מפעילים ) ועל ידי מפעיל נוסף בפריז . באחד בפברואר 1958 נעצר, נשפט, הורשע ונידון לעשר שנות מאסר . לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו, שוחרר ויצא את הארץ לאוסטרליה . חשיפת מעשיו של לוי לוי כמרגל בתוך שב"כ היוותה טראומה של ממש וגרמה להלם ולזעזוע ( כתבה נרחבת על אודות הפרשה תפורסם בנפרד ) . תקוותה של ברית המועצות כי יחסה החיובי לישראל יביא בעקבותיו את צירוף ישראל למדינות האוהדות את הגוש הסובייטי הפעילות המודיעינית ההענפה והנמרצת שהת קיימה בישראל בתקופה המדוברת – נוהלה על ידי השלוחה החסויה שפעלה בכיסוי דיפלומטי מתוך השגרירות לוי לוי – חבר תנועת "גורדוניה" בפולין
|
|