|
|
עמוד:21
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 21 ריבוי משימות בכור ההיתוך של שנות החמישים בשנותיו הראשונות של השירות הוטלו עליו משימות ביטחוניות - ייעודיות כלהלן : - סיכול ריגול מזרח - אירופי ומערבי . - סיכול חתרנות מדינית - קיצונית מימין ומשמאל . - כל הפיקוח המניעתי והנדרש על ערביי ישראל, שבוצע בסיוע "הממשל הצבאי" . במקביל, הוטלו על השירות משימות נוספות הנוגעות לבעיות ופנים ולשמירת הסדר במדינה, שהוגדרו כמשימות לאומיות חיוניות : - סיוע לאוצר במלחמתו ב"שוק השחור", תופעה שהתפתחה בתקופת "הצנע" בשנות החמישים ואיימה על כלכלת המדינה . השירות הפעיל את כל כליו המבצעיים לאיתור העוסקים ב"שוק השחור" ולהסגרתם למשטרה . - מניעת הברחות מחוץ לארץ, בעיקר שטרי כסף מזויפים, על ידי הקמת הש"א ( שירות האוצר ) שפעל גם לאיתור מעלימי מס . - מניעת הפרות סדר מצד גורמי אופוזיציה, בעיקר הקומוניסטים, אשר נחשדו בהתססת תושבי המעברות לצאת ולהפגין כנגד הממשלה, על רקע אבטלה ותחושות קיפוח כלכלי ועדתי בקרב העולים החדשים, ששוכנו בלית ברירה באוהלים ובתנאים ירודים . - מניעת הפרות סדר מצד גורמים שהתנגדו בכל תוקף ל"הסכם השילומים" עם ממשלת גרמניה ואיימו לפעול באלימות כנגד ההסכם, בטענה שהכסף הגרמני טמא, ואין לנהל משא ומתן עם מרצחים ומשמידי עמנו . - פיקוח על הישראלים שהחלו יוצאים לחוץ לארץ על מנת לוודא שלא יוציאו את דיבת הארץ רעה, לא יוציאו במרמה מטבע חוץ ושלא יבריחו בשובם ארצה מוצרי צריכה שונים . - מאבק בשבועון "העולם הזה" ובמו"ל אורי אבנרי, על רקע הטענה כי הוא משחית את הנוער בכתבותיו הפרובוקטיביות, שלוו תמיד בצילומי עירום, כדי להגדיל את תפוצתו . שב"כ הוציא אז לאור במשך שנתיים ( - 1958 1956 ) שבועון מתחרה בשם "רימון", אשר נועד להוות משקל נגד ל"עולם הזה" ( ואגב, נערות השער של "רימון" היו נאות, אך לבושות, בניגוד למתחרהו . . . ) . "רימון" נסגר כעבור שנתיים, משהובן כי אין כל טעם בהמשך מאבק עיתונות מעין זה . - איתור ילד חטוף : מקרהו של הילד יוסל'ה שוחמכר, שנחטף בראשית שנות השישים בידי סבו, שנמנה על חוג חרדי - קיצוני והוברח לחוץ לארץ מחשש שהילד יגדל ויהפוך חלילה ל . . . חילוני . המשימה לאיתורו הוטלה על שב"כ, לאחר שהמשטרה נכשלה במאמציה ובשל חשש אמיתי למלחמת אחים בין חילונים לחרדים . לאחר השקעת מאמצים חובקי עולם, אותר לבסוף הילד והוחזר לחיק הוריו . תקופה סוערת זו של שנים ראשונות התאפיינה ב"מחלות ילדות", כתוצאה מחוסר ניסיון ומפעולות ניסוי וטעייה . יש לזכור כי שלבי המעבר מ"יישוב" למדינה היו הדרגתיים ואיטיים מכורח הנסיבות הביטחוניות . בנוסף, ועוד מתקופת טרום המדינה ובעיקר מתקופת "הסזון" ( במסגרתו הוסגרו אנשי מחתרות האצ"ל ולח"י – שכונו "הפורשים" – לידי שלטונות המנדט ) , נותרו עדיין חשדנות רבה ומשקעי עבר כבדים בין היריבים הפוליטיים, ואלה השפיעו לא במעט על קבלת ההחלטות . חוסר הניסיון המקצועי תרם לתמונת מצב מחמירה, ואף כשלמפקדי החילות כבר הוענקה דרגת אלוף, נמנע הדבר מסגןהאלוף איסר הראל, באותו תירוץ כי השירות אינו גוף צבאי ממש .
|
|