|
|
עמוד:19
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 19 הראשונה – ירקות ופירות, בקומה השנייה – בשר, ובקומה השלישית – שב"כ . מי שצפה על הבניין לא יכול היה להבחין מי ומי הנכנסים ולאן . עם סיום המנדט ופינוי הבריטים מהארץ, מיהר שב"כ להשתלט גם על מתקני ההאזנה של הבולשת הבריטית, אשר מוקמו לא הרחק משם, ב"בית הדר" ומיקם שם את מרחב תלו אביב . לאחר שנכבשה יפו על ידי "ההגנה" במבצע "חמץ" באפריל ,1948 הפכו בתים רבים לרכוש נטוש ויחידות צה"ל השתכנו בהם . גם שב"כ זכה אז למבנים כאלה : מטה שב"כ התמקם במבנה העתיק שהיה פעם כנסייה ביזנטית ( כיום ניצב שם מלון "מרקט האוס" ) , בצמוד ל"שוק הפשפשים" ; שאר יחידותיו מוקמו ב"בית בוסטרוס" שברחוב דוד רזיאל, ואחרות במבנה בשדרות ירושלים . שני אירועים מכוננים, כבר במהלך ,1948 השפיעו יותר מכול על דרכו של השירות בראשיתו : פרשת אוניית הנשק "אלטלנה", שהאצ"ל השיטה לישראל לאחר קום המדינה, וטיבועה על ידי צה"ל בו 22 ביוני ,1948 מחשש למרד או להפיכה צבאית . בקרב מול חוף תלואביב נהרגו 16 לוחמים של האצ"ל מידי כוחות צה"ל שהוחשו מהחזית לתלואביב, על מנת למנוע את פריקת האונייה . לוחמי האצ"ל השיבו אש והרגו שני חיילי צה"ל שהתמקמו בעמדות על הטיילת . בתום הקרב, נדרש השירות לעצור את מפקדי האצ"ל שהיו מעורבים בהבאת האונייה ועשה זאת במהירות, הודות למידע טוב שהיה ברשותו . פרשת רצח הרוזן פולקה ברנדוט ברנדוט, הרוזן השבדי, יצא בתאריך הו 17 בספטמבר 1948 בשיירה בת שלושה כלי רכב מ"ארמון הנציב" בירושלים, בדרכו לפגישה עם דב יוסף ( אז המושל הצבאי של ירושלים ) . בהגיע השיירה למעלה רחוב "הגדוד העברי" בירושלים, חסם ג'יפ, שבו ארבו ארבעה מתנקשים, את דרכה . הם ירו למוות ברוזן ברנדוט ובקולונל צרפתי שישב לצידו . זאת כדי לסכל את התוכנית שהגיש ברנדוט יום קודם לאישור האו"ם ולפיה : רוב הנגב יימסר לערבים, 300,000 הפליטים יוחזרו ארצה, תכונן מדינה פדרלית ליהודים ולערבים, וירושלים תימסר לערבים . את האחריות לרצח נטל ארגון שקרא לעצמו "חזית המולדת" . למעשה הוא בוצע על ידי יוצאי ארגון לח"י ותוכנן על ידי מפקד הארגון בירושלים, יהושע זטלר . רצח זה היה הרצח הפוליטי הראשון מאז הקמת המדינה, ולכן הוטלה החקירה על שירות הביטחון ולא על המשטרה . תוך זמן קצר אותרו ונעצרו שניים ממנהיגי לח"י – נתן ילין מור ומתתיהו שמואלביץ, ובמבצע שנערך בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל נעצרו רבים מאנשי לח"י ונאספו נשק וחומרי תעמולה . במקביל, מכוח "תקנות ההגנה לשעת חירום", הכריזה הממשלה הזמנית על הלח"י ועל "חזית המולדת" כארגונים טרוריסטיים, והוציאה אותם אל מחוץ לחוק . קשר שתיקה וסודיות מוחלטת בעקבות שני אירועים חמורים אלה ובזכות החשיפה המהירה של האחראים לרצח, זכה השירות להילה של גוף כל יכול . איסר הראל זכה מאז ל"יד חופשית" ולגיבוי מלא מצד ראש הממשלה, דוד בןוגוריון . ראוי לציין כי הש . ב . פעל בחשאיות מוחלטת מיום הקמתו, מבלי שהוענקה לו תחילה כל הכרה רשמית . אחד המסמכים הבודדים שמאזכר את ארגון "מחץ" הוא מכתבו של יוסף יזרעאלי, מנכ"ל משרד הביטחון, מיום הו 13 ביולי ,1948 המופנה לאגף הכספים ואגף האפסנאות במטכ"ל, ומורה להם "לספק ל'מחץ' את הכלים הדרושים להם לעבודה" . הדבר נבע בין השאר מהתפיסה שרווחה אז כי אם מדובר בארגון חשאי, הרי שלא רק עובדיו, מתקניו ופעולותיו הם חשאיים, אלא שאף את עצם קיומו יש להסתיר מעיני כול . קיום "קשר שתיקה" סביב השירות התאפשר מכמה סיבות : החברה הישראלית הייתה עדיין ברובה "חברה מגויסת", שנטתה לנהוג על פי כללי חיסיון וסודיות בכל הנוגע לביטחון המדינה . ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בןוגוריון, היה אז בשיא כוחו ועוצמתו, ולכן בודדים העזו לערער על תגובתו הפסקנית לשאלה ישירה, "אין ש . ב . ! ", וזאת בעקבות חשיפת מיקרופון ה עם סיום המנדט ופינוי הב ריטים מהארץ, מיהר שב"כ להשתלט גם על מתקני ה ההאזנה של הבולשת הברי טית, אשר מוקמו לא הרחק משם, ב"בית הדר" ומיקם שם את מרחב תלהאביב . הבהגיע השיירה למע לה רחוב "הגדוד העברי" בירושלים, חסם ג'יפ, שבו ארבו ארבעה מתנקשים, את דרכה . הם ירו למוות ברוזן ברנדוט ובקולונל צרפתי שישב לצידו ״בית הקירור״ - המבנה הראשון של השירות
|
|