|
|
עמוד:12
| גיליון ,89 תמוז תשפ"א, יוני 2021 12 אברהם אחיטוב ראש השב"כ החמישי יואב פז אברהם אחיטוב ( גוטפריד ) , נולד בגרמניה בו 1930 . בגיל חמש עלה ארצה עם הוריו . התחנך בישיבת כפר הרא"ה ובתנועת הנוער בני - עקיבא . בגיל 16 הצטרף ל"הגנה", לחם במלחמת השחרור במסגרת החי"ש ( חיל השדה ) . השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ועבד עם שחרורו בחברת החשמל ובתע"ש . בשנת 1950 התקבל אחיטוב לשירות, למחלקה שעסקה בביטחון פנים, סיכול ריגול וסינון ביטחון, כעובד מזכירות וכעוזר ראש המחלקה דאז, יוסף הרמלין . הוא קוּדם במהרה לראש מדור וככזה השתלב בתפקידים מבצעיים, ובהם גיוס והפעלת סוכנים . לאחר שסיים קורס מודיעין בכיר, עבר, בשנת ,1954 לתפקידי ניהול במטה האגף הערבי בשירות, תחום שהיה חדש לחלוטין עבורו, אותו למד ביסודיות הרבה שאפיינה אותו . בשנת ,1956 במבצע "קדש", הוא ניהל את בסיס השירות ברצועת עזה . בשנת 1959 מונה אחיטוב למנהל במחלקת ההדרכה של השירות, נושא שהיה קרוב מאוד לליבו . הרקע של אחיטוב כתלמיד ישיבה הקנה לו ערכי עבודה שאפיינו אותו, ובהם שקדנות, צניעות, פלפול ולמידה מעמיקה, קפדנית ויסודית, שאותם העביר גם לחניכיו ולעובדיו . הוא הקפיד על קוצו של יוד גם בנושאים זניחים לכאורה, כגון ניסוח רהוט וממוקד . לא ייפלא, אם כן, שהיה ממנסחי נהלים רבים בשירות, ובהם אף נהלי הכתיבה האחידה והדיווח המודיעיני . גם חלקו בכתיבת תורת הכיסוי הבסיסי, שאת יסודותיה הוא חיבר, ראוי לציון, כמו נהלי האיתור והגיוס, שהיו אבני דרך משמעותיות בתולדות השירות . ביחד עם יוסף הרמלין, שעימו צעד כתף אל כתף בשירות, הוא הניח בסיס מסודר לתורת המודיעין, שהונחלה בקורסי ההכשרה של העובדים . בשנים אלו השלים לימודי תואר ראשון ושני במשפטים, בשלוחה התלואביבית של האוניברסיטה העברית ובהמשך אף הוסמך כעורך - דין . בשנת 1961 הושאל אחיטוב למוסד וניהל שלוחה בחוץ לארץ . הוביל מבצעים מורכבים ובהם את סיכול פעילות המדענים הגרמניים במצרים . בתקופת זו הוערך מאוד על - ידי הממונים עליו במוסד, ולבקשתם, תקופת ההשאלה הוארכה מעת לעת . כששב לשירות, בשנת ,1965 הוא מונה לסגן - ראש האגף לעניינים ערבים . באוגוסט 1966 מונה אחיטוב לראש האגף לענייני ערבים . אגף רב אתגרים בימים הסוערים, טרום מלחמת ששת הימים ולאחריה . הוא פיתח ויצר תורות עבודת מודיעין וסיכול בשטחים שנכבשו, והתבסס על חומר תורתי שחיבר עוד בתקופת שירותו בעזה במבצע "קדש" . התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, שאותה הוביל כראש האגף, הייתה אבן דרך מרכזית בתולדות השירות . במהלך תקופה זו, נערכו האגף הערבי והמרחבים לקבלת אחריות מודיעינית, תוך כדי לחימה בלתי פוסקת בטרור הפלשתינאי שהתגבש ביהודה ושומרון ובעזה, טרור שחייב שינוי מבני ותורתי, גיוס מסיבי של כוח אדם, פיתוח כלי עבודה חדשים ואף ביזור ניהול המגזר הערבי, בנושאי פעילות חבלנית עוינת ובהעברת האחריות מהמטה למרחבים . בשנת 1971 מונה אחיטוב לתפקיד סגן ראש השירות, ובד בבד עם סגנותו עמד גם בראש האגף שעסק בתכנון ופיתוח . מתוקף תפקידו, הוא המשיך לנהל ולטפח את ההדרכה ויזם וקידם את מִיחשוב השירות . עם סיום תפקידו של קודמו – יוסף הרמלין, ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, מינה את אחיטוב לראש השירות החמישי ב - 15 בדצמבר, 1974 . במהלך כהונתו, בשנת ,1977 חוותה המדינה חילופי שלטון ולראשות הממשלה נבחר מנחם בגין . בכך נסגר מעגל היסטורי שלא היה מובן מאליו בשירות, כאשר "יעדיו", עם הקמת המדינה ( ובהם בגין ושמיר ) הפכו למנהיגיה . ברגישותו הממלכתית הרבה, הציע אחיטוב למנחם בגין את התפטרותו המיידית, אך בגין דחה את ההצעה בתוקף . ערך הממלכתיות היה מקודש הן לאחיטוב כראש השירות והן בעיני מנחם בגין כראש הממשלה, ובכך סללו את הדרך להמשך העשייה הממלכתית של השירות, ללא מהמורות מיוחדות בהמשך הדרך, גם בחילופי שלטון נוספים . ליריביו המסורתיים של השירות : הטרור, חתרנות מדינית, שמאל קיצוני וריגול, התווספו בתקופת כהונת אחיטוב, כראש השירות, יריבים בדמות ארגוני מחתרת ימין קיצוניים, כגון : "גאולה לישראל", "החשמונאים", "כך" ודומיהם . בשלהי כהונתו, אף התארגנה והחלה לפעול "המחתרת היהודית", שביצעה פיגועים ביעדים פלשתינאים ביהודה ושומרון, דוגמת הפיגועים בראשי הערים ביהודה ושומרון . לצד ההערכה הרבה לאחיטוב בקרב הכפופים לו ואלה שעבדו לצידו, הוא נודע במזגו הסוער והנוקשה ובניהול עובדיו ביד רמה . ראשי השב"כ שאינם עימנו אחיטוב והרמלין עם יצחק רבין
|
|