|
|
עמוד:11
| גיליון 89 , תמוז תשפ"א, יוני 2021 11 יוסף הרמלין ראש השירות הרביעי הלל . י יוסף הרמלין נולד בווינה בשנת 1922 . יוסף הצטיין בלימודיו ואף היה חבר בקבוצת השחייה של מועדון הספורט "הכוח וינה" . בשנת ,1939 שנה לאחר שגרמניה סיפחה את אוסטריה ו"ליל הבדולח", עלה יוסף לארץ במסגרת "עליית הנוער", עבד ולמד במשך שנתיים בכפר הנוער "בן שמן", והשתתף בקורס מפקדי כיתות של "ההגנה" . בתום הלימודים וההכשרה, הצטרף לקיבוץ נווהוים ליד עתלית . בחודש נובמבר 1941 התגייס יוסף לצבא הבריטי ושירת ב"גדוד העברי השני", שהצטרף בהמשך לבריגדה היהודית . בשנת 1945 השתתף כמפקד כיתה, במחלקת מכונות ירייה, בקרבות עם הגרמנים ליד נהר הסניו בצפון איטליה . לאחר תום המלחמה המשיך לשרת בבריגדה, בדרגת סרג'נט, והשתתף בפעילות "ההגנה" בסיוע לפליטים יהודיים בארצות אירופה . עם שחרורו מהצבא הבריטי גויס ל"מנגנון הקבע" של "ההגנה", השתתף בהמשך במבצע "נחשון" ובקרבות נוספים במלחמת העצמאות והשתחרר בדרגת סרן . בחודש מרץ 1949 הצטרף לשירות הביטחון, שימש מספר חודשים כקצין שלישות של מטה השירות ולאחר מכן כראש "המחלקה הצבאית", שעסקה בפיקוח על חיילי וקציני צה"ל, שזה עתה הוקמה וקלטה לתוכה חלק מ"הפורשים" ואת רוב יוצאי הפלמ"ח, שזוהו עם מפ"ם . בשנת 1954 התמנה לראש המטה שטיפל ב"ריגול הנגדי", בעיקר מול היריב הסובייטי עתיר הניסיון . לאחר שסיים, כחניך מצטיין, "קורס מודיעין גבוה" של אגף המודיעין, וקורס "ריגול נגדי" בלונדון מטעם ,MI6 התמנה יוסף בשנת 1957 לראש היחידה לתיאום ולתכנון, שעסקה בעיקר בנהלים, קורסים וביקורת פנימית . לאחר שלוש שנים, קיבל יוסף גם את המינוי לסגן ראש השירות ועסק מקרוב בפרשיות רבות, ביניהן חשיפת המרגל ישראל בר ואיתור הילד יוסל'ה שוחמכר שהוברח על ידי חוגים חרדים לחוץ לארץ . בתאריך האחד בינואר 1964 החליף יוסף הרמלין את עמוס מנור בתפקיד ראש השירות, ושימש בתפקיד זה למשך קרוב לו 11 שנים . בשנים הראשונות של כהונתו, המשיך הרמלין וביסס את המהלך של עמוס מנור, למעבר השירות למה שכונה "העידן הממלכתי", שבו הנאמנות הלאומית לא פורשה עוד כנאמנות למפלגת השלטון מפא"י . בשנים אלה "השתחרר" השירות גם מקשת רחבה של משימות חברתיות - ציבוריות, שאינן ביטחוניות, שהוטלו עליו, כמו סיוע במלחמה ב"שוק השחור", סיוע למס הכנסה באיתור מעלימי מס וסיוע למשטרה במניעת הפגנות על רקע עדתי . האירוע המרכזי, בה' הידיעה, אשר שינה את פני השירות והביא למהפך בדרכי עבודתו, היה מלחמת ששת הימים, בעקבותיה נדרש השירות, בהובלתו של יוסף – שלמד לעומק את התחום הערבי, לאחר שלא בא ממנו – להתמודד עם הטרור הערבי, שהלך וגבר בקרב ערביי שטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני . הטרור הערבי פנה גם לחטיפת מטוסים ישראליים, תקיפת נציגויות בחוץ לארץ ותקיפת עולים . השירות הלך ובנה בתגובה מערך של אבטחת מטוסים ואבטחת נציגויות . הד לאומי וביןולאומי מיוחד היה לרצח 11 הספורטאים הישראלים במינכן בשנת ,1972 אף הוא בתקופת כהונתו הראשונה של יוסף כראש השירות . לאחר אירוע זה, ובהתאם להחלטה מספר 231 של ממשלת ישראל, קיבל השירות אחריות מלאה וישירה לאבטחה גם בחוץ לארץ . בשלהי כהונתו הראשונה של יוסף פרצה מלחמת יום כיפור, והשירות נטל בה חלק באיסוף מודיעין ואיתור חיילי וסוכני אויב שניסו להיטמע באוכלוסייה המקומית במובלעת הסורית ובסיני . עם סיום כהונתו הראשונה שימש יוסף מנכ"ל ויושב ראש חברת "תשתיות נפט ואנרגיה" ( תש"ן ) , שגריר ישראל באיראן ( עד ההפיכה החומייניסטית ) , שגריר ישראל בדרום אפריקה והאחראי על חטיבת ביקורת הביטחון במשרד מבקר המדינה . בעקבות התפטרותו של ראש השירות אברהם שלום, לאחר פרשת קו ,300 נקרא יוסף בשנת 1986 לעמוד פעם נוספת בראש השירות, כדי לשקם ולייצב את הארגון . במהלך כהונה זו, מונה לראשונה מבקר פנימי בשירות, הוקמה פונקציה של "מבקר תלונות נחקרים" ( "מבת"ן" ) , ונוסח "נוהל היתרים חריגים בחקירה", כל אלה בהמשך לדו"ח "ועדת לנדוי" בנושא שיטות ונהלי החקירה של השב"כ . בכהונתו השנייה של יוסף הרמלין כראש שירות, בשנת ,1987 פרצה גם האינתיפאדה הראשונה, אשר הבעירה את השטחים, והביאה להחלטה כי שב"כ נושא באחריות הכוללת להערכה המודיעינית גם בשטחים אלה, ולהקמת גוף מחקרי בתוך השירות . יוסף זכור כראש שירות אשר נהג לצאת אל העובדים בשטח, היה קשוב לדעות השונות סביבו, ונתן לראשי האגפים המקצועיים תחתיו חופש פעולה מקצועי, במקביל למתן הכוונה, ניתוח, שיקול דעת ועומק מוסרי . יוסף היה איש שקט וצנוע, הגון ונעים הליכות, משכיל, "ייקה" אוסטרי בשורשיו, חבר טוב, איש משפחה מסור לילדיו ולנכדיו, ואהב שירים בצרפתית, היסטוריה ואומנות . יוסף הרמלין הלך לעולמו בתאריך ה - 12 בספטמבר 1994 , בן 72 במותו . ראשי השב"כ שאינם עימנו
|
|