ראשי השב"כ שאינם עימנו

עמוד:10

| גיליון ,89 תמוז תשפ"א, יוני 2021 10 העברי השני, במלחמת העולם השנייה . עם שחרורו גויס לש"י ( שירות הידיעות של "ההגנה" ) ונודע בכינוי "דפני", שליווה אותו גם בהמשך דרכו . בש"י היה סגנו של איסר הראל ב"מחלקה היהודית" – ששמה הוסב אחר כך ל"מחלקת פנים" – שתפקידה היה ביטחון פנים ושעסקה בעיקר בארגוני "הפורשים" . לאחר קום המדינה, עבר לעבוד בשירות ושימש כסגנו של איסר, שמוּנה כראש השירות הראשון . בשנת 1951 יצא לשליחות באירופה ובספטמבר ,1952 עם התמנותו של איסר הראל לראש המוסד ולממונה על שירותי הביטחון, החליפוֹ דורות כראש השירות . הוא שימש בתפקידו זה למשך כשנה ואז הצטרף שוב לאיסר ושימש כסגנו במוסד, לרבות יציאות לוושינגטון ולפריז, באמצע שנות החמישים וראשית שנות השישים, בהתאמה . עם פרישתו של איסר מהמוסד, בשנת ,1963 בעקבות פרשת המדענים הגרמניים במצרים, פרש גם דורות, והשניים – בהמשך הצטרף אליהם גם יצחק שמיר שפרש אף הוא מהמוסד – הקימו חברת השקעות בשם "הרן", שעסקה בפיתוח מיזמים שונים ברחבי ישראל . כעבור זמן התפרקה השותפות וכל אחד מהחברים הלך לדרכו . הוא נפטר באפריל 1980 . במהלך שנות החמישים, השנים שבהן שימש כאמור, כסגן ראש השירות ובהמשך כראשו, התמקד השירות בנושאי פנים ( חתרנות מדינית במגזר היהודי ) , כולל מעקב אחרי מפלגות ציוניות מסוימות ( בהקשר זה זכורה בעיקר הפרשה משנת ,1953 שבה התגלה המיקרופון שהוטמן על ידי השירות בשולחן העבודה של מאיר יערי, ממנהיגי מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת ) . בתקופה זו קמו התארגנויות של מחתרות ימין יהודי קיצוני . בין שאר הפעילויות של מסגרות אלו ניתן לציין מעשי אלימות וחבלה נגד נציגויות מזרח אירופיות ( על רקע מסע אנטישמי חריף שהתנהל באותה תקופה בארצות הגוש הקומוניסטי ) , ונגד אטליזים שמכרו בשר טרף . . . בין המחתרות הללו בלטו "ברית הקנאים", שפעילותה סוכלה במאי 1951 ומחתרת "מלכות ישראל" ( נודעה גם כ"מחתרת צריפין", בעקבות העמדת חבריה לדין במחנה צריפין ) שפעילותה סוכלה במאי 1953 . לכל אורך דרכו בלט איזי דורות בהיקף השכלתו, לרבות שליטה בשפות זרות רבות, וביכולותיו ובכישוריו כאיש מודיעין . כן נודע בהיותו איש נעים הליכות וכמי שדואג לעובדיו ונלחם על זכויותיהם . עמוס מנור ראש השירות השלישי יאיר שפיגל ראש השירות השלישי נולד כארתור מנדלוביץ' בו ,1918 בעיירה סיגט שבטרנסילבניה . בשנות מלחמת העולם השנייה היה אסיר במספר מחנות עבודה גרמניים . בעת שחרורו מן האחרון שבהם – היה במצב רפואי קשה ועל סף מוות . לאחר שהשתקם, פעל במסגרת המוסד לעלייה ב' – הארגון שניהל את ההעפלה ארצה מארצות אירופה . עם הקמת המדינה, שירת תקופה קצרה בנציגות ישראל בבוקרשט . ביוני 1949 עלו הוא ואשתו ארצה . בסמוך לעלייתם, המיר את שמו מלידה לשם עברי : עמוס מנור . לעבודה בשירות התקבל כבר ביולי ,1949 לאחר שמכריו מהמוסד לעלייה ב' המליצו עליו בפני ראש השירות הראשון – איסר הראל . בתפקידו הראשון בשירות, שימש מנור כראש המחלקה לסיכול ריגול סובייטי ומזרח אירופי . מקץ שנה קוּדם לתפקיד ראש האגף לזרים . בו 1952 התמנה לתפקיד סגן ראש השירות . באוקטובר 1953 – והוא אז בן 35 עם "ותק" של כארבע וחצי שנים בארץ – היה לראש השירות . את תפקידו זה מילא במשך עשר שנים, עד לפרישתו בסוף 1963 . בתקופת כהונתו כראש השירות הוביל מנור שני תהליכים מרכזיים : "הסבתו" של השירות מארגון שנשא צביון פוליטי, לארגון ממלכתי מובהק, ו"שדרוגו" המקצועי של השירות – תהליך שאִפשר לארגון להתמודד בהצלחה עם יריביו העיקריים אותה עת : שירותי המודיעין של המדינות הקומוניסטיות . כמו כן, בימיו של מנור כראש השירות, הוצבו מספר אבני דרך חשובות נוספות בתולדותיו של הארגון : * הקמת מערך לאיסוף מודיעין מעולים חדשים שהגיעו מארצות מזרח אירופה . * השגת הנוסח המלא של "הנאום הסודי", שאותו נשא מנהיג ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, בוועידת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות שנערכה בו 1956 . בנאום זה חשף חרושצ'וב את פשעיו של קודמו סטאלין והוקיע אותם . פרסומו במערב של נוסח הנאום גרם לטלטלה עזה בעולם הקומוניסטי כולו, ושימש לאורך שנים את מדיניות החוץ האמריקאית כמכשיר מרכזי לתעמולה וללוחמה פסיכולוגית . מנור ראה בהישג המודיעיני שבהשגת הנאום את גולת הכותרת של כהונתו כראש השירות . * כינון קשרים עם שירותי מודיעין זרים, ובראשם CIAוה של ארצות הברית . קשרים אלו נשענו, במידה רבה, על הצלחותיו של השירות באיסוף המודיעין מעולים חדשים ובהשגת "הנאום הסודי" . * חשיפת מרגלים – ביניהם כאלו שהצליחו לחדור לתוך קהילת המודיעין הישראלית : זאב אבני במוסד ולוי לוי ביחידת המבצעים של השירות . מרגל ידוע נוסף שנחשף באותה תקופה היה ישראל בר – קצין בכיר בצה"ל בתקופת מלחמת העצמאות, ולאחר מכן פעיל פוליטי ופרשן צבאי . * פענוח הרצח של ישראל קסטנר : הפיענוח ומשפטם של הנאשמים ברצח, סימנו את קיצה של תקופה שבה התקיימה עדיין פעילות חשאית אלימה של קבוצות קיצוניות במגזר היהודי בישראל . כתוצאה מפרשה זו נחשפה ברבים ובאופן רשמי עובדת קיומו של השירות, שהייתה חסויה עד אז . * השתתפות סוכני שב"כ בלכידתו של הצורר הנאצי, אדולף אייכמן, בארגנטינה . * השתתפות במאמץ המודיעיני לאיתורו של הילד יוסל'ה שוחמכר, שבסופו אותר והוחזר מארצות הברית להוריו בישראל . מייד לאחר פרישתו, פנה מנור לעולם העסקים והחל בכך בקריירה שנייה, מוצלחת וארוכה : הוא מילא תפקידי ניהול בכירים בתחומי הבנקאות, התעשייה, המלונאות והביטוח . עמוס מנור נפטר בשנת 2007 . ראשי השב"כ שאינם עימנו

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר