|
|
עמוד:10
10 מהחוקרים החשובים ביותר של המיסטיקה המוסלמית באירופה, ובעיקר של הסוּפיות הפרסית . את ההתוודעות לפילוסופיה זו באירופה אפשר לזקוף במידה רבה לזכות מפעל תרגומיו המפואר ממיטב הכתבים של המיסטיקה המוסלמית לצרפתית ; בנוסף היה גם מתרגמו הראשון של היידגר לצרפתית ( 1937 ) , ופיתח פילוסופיה פנומנולוגית של הדמיון בעקבות הקוסמולוגיה הסוּפית . קורבאן לימד כל חייו בצרפת ובטהרן, והיה בין האורחים הקבועים במפגשי ״ארנוס״, חוג שהוקם בשווייץ במחצית הראשונה של המאה ה - 20 כדי לשמש מקום מפגש ולימוד משותף עבור אינטלקטואלים מתחומים שונים, עם דגש על הפריה בין מחשבת המערב ומחשבת המזרח . בתקופת ״תור הזהב״ של מפגשי ״ארנוס״, קורבאן וק״ג יונג נחשבו לדוברים העיקריים . את עיקר הגותו ניסח קורבאן ופיתח במסגרת המפגשים השנתיים הללו ( בהם השתתף בשנים 1949 - 1977 ) . מירצ׳ה אליאדה, גרשם שלום, הילמן ורבים אחרים - היו בין המשתתפים הקבועים . חיבור זה מבוסס על הרצאה שהילמן נשא בפני חברי חוג ״ארנוס״, שהכירו היטב את קורבאן ואת עולם המושגים שייחד את חשיבתו, ובעיקר את המושג imaginal שהגה לצורך תרגומיו . מקורו של מושג זה הוא במונח הערבי ״עַאלַם אל – מִתַ׳אל״ ( عَالَم المِثال ) שבתרגום חופשי מתייחס ל״עולם הדמיון״, ״עולם הדימויים״ . במיסטיקה המוסלמית עולם זה הוא העולם שבו רואי הנסתרות פוגשים בדמויות ובישויות מעולמות אחרים ומתנסים בחזיונות, ומסורת הסיפורים החזיוניים מבוססת על תיאור המסעות בעולם זה . זהו עולם ביניים, ״בין שמים וארץ״, שבו מתקיים הקשר בין האדם לאלוהות . ה ו א מ ו פ י ע בד מ י ון , א ך הו א מ מ ש י . מעמדו של הדמיון בו הוא כשל איבר תפיסה . כך כותב קורבאן על הצורך במושג חדש זה :
|
|