מבוא

עמוד:12

אוב 12 ה"מוטיבציה" מבלי להבין את פרקטיקות המיון של הצבא ואת האפשרויות שהן מסמנות לבני הקבוצות החברתיות השונות . במסגרת מחקרים אלו נקראנו באחד הימים לסייע לחיל התחזוקה, שאליו השתייכו תפקידים צבאיים כגון טבח, אפסנאי ונהג . החיל, בסיוע יועצים ארגוניים, ערך פרויקט ל"שיפור המוטיבציה" לשרת בו, בעיקר בתפקיד שנתפס כבעייתי ביותר — נהג הובלה . בהזמנה למחקר נטען כי החיל סובל מבעיות מוטיבציה קשות בקרב חיילים המגויסים לתפקיד זה . התבקשנו לבדוק דרכים לשיפור המוטיבציה — סמלים, סיכות, שינוי שם התפקיד ודרכים אחרות לעורר גאווה בקרב נהגי ההובלה . מחקר איכותני קצר שבו ראיינו חיילים בקורסי הנהיגה בבסיסי ההובלה בטירת הכרמל ובבית נבאלא הראה כי קיים פער גדול בין המונחים הפסיכולוגיים הבנאליים "מוטיבציה", "הסתגלות" ו"גאווה", ששימשו את המערכת, ובין המציאות החברתית והאתנית המורכבת . רבים מהחיילים מ"האוכלוסיות החלשות" היו מזרחים, ורבים היו עולים חדשים מחבר המדינות . קשה היה לתאר את התגובה של בני הקהילה המזרחית לשיבוצם בתפקיד נהג הובלה כבעיה של "חוסר מוטיבציה" . בשיחות הארוכות, הכואבות לעיתים, תגובתם דמתה הרבה יותר לעלבון, לכעס ובעיקר להתנגדות . התפקיד הזה נתפס בצבא כתפקיד חסר יוקרה, מעמד ומשמעות . שירתו בו חיילים שמדדי המיון הצבאיים הגדירו אותם כ"לא איכותיים" . תנאי השירות עצמם קשים ושוחקים : התפקיד מורכב ודורש שעות נהיגה ממושכות בכלי רכב כבדים, אספקת דלק ואמצעי תחזוקה אחרים לכל יחידות הצבא ובכל רחבי הארץ . החיילים המזרחים שהוסללו לשירות בתפקיד זה גיבשו דימוי ברור של אופי התפקיד, משמעותו ויוקרתו . הם השתמשו בכינויים שונים לבסיסי ההובלה, כגון "הפיל המשפיל" ( על שם הפיל המופיע בתגי היחידה של יחידות ההובלה ) . משאת נפשם הייתה לעבור מהתפקיד הזה לתפקידים עורפיים נוחים יותר מבחינת אופי השירות . יתר על כן, דומה היה כי כללי המשחק ידועים ומוכרים ; על מנת להימלט משירות כזה עמדו לרשותם מגוון אמצעים שאפשרה הבירוקרטיה של הצבא — פנייה לקב"ן, עריקות, נפקדות ובקשות להקלות בתנאי השירות — והם צייתו לכללים אלו בנאמנות . האתניות הייתה בוטה וחדה ואפילו הייתה אחידות בתגובותיהם של החיילים המזרחים, בתיאוריהם ובהתייחסותם לתפקיד . לעומת זאת, החיילים עולי חבר המדינות הגיבו אחרת לחלוטין וראו את התפקיד באור אחר לגמרי ומתוך סיטואציה חברתית שונה לגמרי : הם ראו בכך הזדמנות לרכוש רישיון נהיגה ברכב כבד . הפער הגדול בין השפה הפסיכולוגית הנקייה של המערכת ובין שפת המציאות של החיילים היה בוטה . עבורי הוא סימן גם את מגבלות היכולת שלי להשתמש בפסיכולוגיה כחוקר יישומי כדי להבין את המציאות הצבאית . מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל התבססה על דיסציפלינות של פסיכולוגיה תעסוקתית ( מיון

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר