מבוא

עמוד:10

אוב 10 הלחימה, הקצונה והפיקוד של הצבא . והנה בקיץ 1981 , בכיכר אחת בתל אביב, התחרו זו בזו לנגד עיני המדינה כולה שתי תמונות מציאות אתניות-צבאיות הפוכות . מן הצד האחד בגין, הטוען כי אין אתניות בצבא וכי החובה והתרומה של אשכנזים ומזרחים בצה"ל שווה, ומביא לראיה את סיפורם של עולי הגרדום — אשכנזי ועיראקי, יהודים לוחמים . ולעומתו טופז, הטוען מה שנראה בעיניו מובן מאליו : האתניות עומדת בבסיס המבנה הצבאי, האשכנזים החילונים ובני ההתיישבות העובדת הם התורמים, המתנדבים, הלוחמים וממלאי החובה הרפובליקנים, ואילו "הצ'חצ'חים", כינוי גנאי ליהודים ממוצא מרוקאי ולמזרחים בכלל, משתמטים ממילוי חובתם הלאומית — או שאינם מתגייסים כלל או שהם "שין-גימלים", כלומר משרתים בתפקידים ירודים, לא תורמים ולא מקריבים . מכל מקום, הם אינם עומדים בחובת ההוכחה של התרומה וההקרבה, ולפיכך כקבוצה חברתית הם אינם זכאים לקול, לכוח חברתי ולמעמד אזרחי . איזו משתי התמונות האלה נכונה ? האם הוגשמה ההבטחה הגדולה של צבא העם ? האם הצבא היה באותה תקופה אתר שוויוני שבו בני הקבוצות החברתיות השונות זכו למעמד שווה, מילאו את חובתם האזרחית ותרמו למדינה בלי קשר לזהותם האתנית — אשכנזי ועיראקי, יהודים, לוחמים ? או שמא, כפי שטען טופז וכפי שחשבו אבא שלי, שכני זליג ורבים אחרים, נחלק הצבא בחלוקה חדה וברורה בין אשכנזים מתנדבים, תורמים ומקריבים ובין מזרחים משתמטים וג'ובניקים ? ואם אכן שררה חלוקת עבודה אתנית כזאת בין אשכנזים ומזרחים, מה הייתה הסיבה לכך ? האם, כפי שרמז טופז, הפטריוטיות המזרחית המזויפת אשר הגזענות, הלוחמנות והלאומנות אפיינו אותה בכיכרות התחלפה ברגע האמת בפחדנות, בהשתמטות ובאגואיזם ? או האם מקורה של חלוקת העבודה באפליה, בקיפוח ובדיכוי שהקיבוצניקים ומניפי הדגלים האדומים, כפי שכינה אותם בגין, השיתו על המזרחים ? העובדה המעניינת היא כי בשנת 1981 , 33 שנים לאחר הקמתו של צה"ל, לא היו תשובות מוסמכות לשאלות אלו . מעניין אף יותר שגם כיום, בחלוף כארבעים שנה מאז האירועים הסוערים בכיכר מלכי ישראל ועל אף חשיבותן החברתית של השאלות, התשובות עליהן עדיין לוטות בערפל . המפתח טמון בנתוני התפלגות התפקידים הצבאיים ובנתוני התפלגות הדרגות הצבאיות בין מזרחים ואשכנזים, אולם צה"ל מעולם לא פרסם אותם רשמית . בספר זה, המבוסס על עבודת הדוקטור שכתבתי באוניברסיטת תל אביב בהנחייתו של פרופ' יהודה שנהב, אני מנסה לענות על השאלות האלה . מחקרי עוסק בהיסטוריה של מערכת המיון של צה"ל ובוחן את הקשר בינה ובין מקומם של מזרחים ואשכנזים בצבא, והספר מציג את קורותיה של הקהילה המזרחית בצה"ל מזווית הראייה הארגונית-בירוקרטית : הוא מתאר כיצד הבירוקרטיה הצבאית

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר