הקדמה: הלאומיות במבחן הטרגדיה

עמוד:13

13 שדות ומזוודות ערכה הלטיני ) מתייחסת אטימולוגית לאב שאינו אלא מושג היסטורי הכפוף להיררכיה של גופים בִּתנועה : אבות אינם צועדים בסך לצד בניהם, אלא לפניהם או אחריהם, על פי כיוונה של סקאלת הזמן המייצגת . בניגוד לארץ, לעיר, למחוז ושאר הגדרות מקום, מולדת אינה מושג המתמצה באופן בלעדי במרחב פיזי . מנגד, היא אינה מתוחמת באופן בלעדי במרחב השיח . בחזונה הנלהב של הציונות הטריטוריאלית המולדת משובצת כמין אוטופיה . אבל אוטופיה קיימת רק במחוזן הטהור של המילים, ואילו המולדת, בשעה שהאידיאולוגיה הציונית יוזמת מהלכים אסטרטגיים ופרגמטיים למימושה, נגועה בחותמם של הדברים . אולי יותר מכול, היא נסמכת אל מה שכינה פוּקוֹ בהקדמתו ל מילים והדברים הֶטֶרוטופיה - מושג שעיקרו ניגודה של האוטופיה, שכפי ששמה מעיד, היא מרחב לא – ממשי שמכיל פוטנציאל התממשות אחדותי ושלם ( : 1970 Foucault xviii ) . ההטרוטופיה, כהגדרתה אצל פוּקוֹ, היא צורה מורכבת של ארגון מרחבי ( פוקו 2003 ) , כלומר, מיקום מדומה הרוחש ומייצר פעילות סימבולית, שמקרינה על פעילותה הנמשכת והמתפתחת במישורי המציאות . פוקו מדגים אותה באמצעות דימוי המראָה : "המבט הווירטואלי מכוון אלי מן המיקום המדומה המצוי אי שם מאחורי המראה, והופך את המיקום הזה בו – זמנית למקום ממשי, מצוי בקשר עם כל המרחב שמקיף אותו, ולחלוטין לא – ממשי, מכיוון שעל מנת להיות ניתן לתפיסה, הוא חייב לעבור דרך אותה נקודה וירטואלית המצויה שם" ( פוקו 2003 : 12 ) . אבל בסוף מאמרו "על מרחבים אחרים" פוקו מבהיר שאין בכך כדי לומר שאין זיקה בין המיקום המדומה הזה ל"מרחב הנותר", ותפקוד זה של ההטרוטופיה ביחס למרחב הרגיל "נפרש בין שני קטבים מנוגדים" : האחד הוא "ליצור מרחב של אשליה המכריז על המרחב הממשי כולו, על כל המיקומים בהם גדורים החיים האנושיים, כעל מרחב אשלייתי יותר", ואילו התפקוד המנוגד של המיקום המדומה הוא "ליצור מרחב אחר, מרחב ממשי אחר, שיהיה מוקפד, מושלם ומאורגן באותה מידה שהמרחב שלנו הוא חסר סדר, בנוי בצורה גרועה ומבולגן . הטרוטופיה זו לא תהיה של אשליה כי אם של פיצוי [ . . . ] " ( שם : 18 ) . גם אם היא מוסבת אפוא אל טריטוריה גאוגרפית מוגדרת, המולדת, במובנה ההטרוטופי, כוללת גם מציאות וירטואלית שנסוגה מהמרחב ההגמוני, שהאידיאולוגיה מעניקה לה מִשמוע מלאכותי המתבונן אליי מנופיה הטופו – היסטוריים ומציגה אותה כמרחב מושלם ומאורגן . זה מבט שלא נועד אלא להעלים את הפער בין מימושה בתחום הדברים לבין הערך המוסף שנודע לטריטוריה הלאומית על פני מושגים חילוניים כגון "כברת אדמה" או מרחב נדל"ני . בכך, ייתכן שנופתע לגלות שהיא אינה שונה בהרבה ממופע התיאטרון,

דעת : מרכז לימודי יהדות ורוח

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר