|
|
עמוד:13
בתחליפי הורמונים, שנחשב פעם כמונע כל מיני חוליים כרוניים של זִקנה, התגלה כאפקטיבי אבל לא כתרופת הפלא ששווקה לנו . היום אנחנו נוקטים גישה זהירה יותר לטיפולים הורמונליים, אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי . איך נשקול את התועלת לעומת הסיכונים הפוטנציאליים ? המטרה אינה לקדם דרך חדשה להישאר צעירים לנצח ( זה סיפור ישן שממשיך להיכתב שוב ושוב ) , ולא לקדם כל מיני דברים טבעיים ( בסופו של דבר, אנחנו עשויים מהורמונים ; הם הכימיה הטבעית שלנו ) . במקום זאת, "שלטון ההורמונים" עוזר לקוראים להעריך את יחסי הגומלין המורכבים של ההורמונים זה עם זה בתוך גופנו, ואת היחסים שלנו עם ההורמונים שאנחנו חשופים אליהם . רק לאחרונה סיפרה לי אמי שבשבועות שלפני האבחון של סבתא מרתה, החברות ששיחקו איתה קלפים אמרו שסבתי עייפה הרבה יותר מהרגיל . היא היתה נרדמת בזמן המשחקים . ואז, ביום שני שלפני חג ההודיה ב ‑ ,1974 היא הופיעה בביתנו בניו ג'רזי וישבה שם בשלווה . במקום לטבול כף במרק, לקמט את האף ולמלמל חרש שצריך להוסיף עוד מלח, היא נחה על הספה . זאת לא היתה סבתא מרתה שהכרנו . ( תשוקה למלח, כפי שלמדנו עד מהרה, היא סימן נוסף למחלת אדיסון . ) לא היה זכר לסבתא מרתה המרכלת, המתלוננת . אפילו לא היה לה המרץ לצאת למרפסת האחורית ולעשן סיגריה . אמי נבהלה וקראה לרופא . הוא לא הצליח למצוא דבר, אבל בהתחשב בשינוי האישיות המוזר, הוא שלח את סבתי לבית החולים לבדיקות נוספות . כשסבתי הובלה למיטתה בכיסא גלגלים, לא היה בכוחה אפילו להרים מזלג, ואמי היתה צריכה להאכיל אותה . ואז הבחינה אמי שלשונה של סבתי שחורה כפחם . ( במבט לאחור, אמי לא בטוחה שהרופא בדק אותה בכלל . איך הוא היה יכול להתעלם מהסימפטומים ? ) אבי, פתולוג, צירף את הסימנים אחד לאחד - לשון שחורה, עור ברונזה, תשישות קיצונית - וחשד שמדובר במחלת אדיסון . הוא התעקש על בדיקה הורמונלית . הבדיקה גילתה מחסור בקורטיזול . מבוא 13
|
|