|
|
עמוד:11
מוטעים . וָסֶקטוֹמיה, עיקור באמצעות ניתוק צינור הזרע, הומלצה כטיפול להחזרת הנעורים לגברים מזדקנים, שיגעון שהתחיל באמצע שנות העשרים ונמשך קרוב לעשר שנים . זמן לא רב לאחר מכן, רופא שטיפל באנשים משכילים טען שהוא יכול לגלות מחלות שמקורן בהפרעות הורמונליות על ידי התבוננות בפניהם של אנשים, ורשם להם תרופות הורמונליות . זאת היתה אחיזת עיניים משולבת בטיפולים רבי עוצמה שעלולים להיות מסוכנים . "שלטון ההורמונים" מספר את סיפורם של מדענים נועזים וגם של הורים נואשים . לפני שעמדו לרשותנו טכניקות דימות מתוחכמות, מנתח מוח בתחילת המאה העשרים ביצע ניתוחי מוח להסרת חלקים מבלוטה, כי חשב שזה יבלום מחלות שנגרמו בגלל מנת ‑ יתר של הורמונים . בשנות השישים היה זוג הורים שסרק ביסודיות מעבדות וחדרי מתים כדי להשיג הורמון גדילה לבנם הנמוך . "שלטון ההורמונים" הוא גם סיפורם של קונים סקרנים, שמתים ( לפעמים פשוטו כמשמעו ) לקבל גישה לטרנד ההורמונלי שכולם מדברים עליו, כדי לחיות קצת יותר או כדי להרגיש קצת יותר טוב . אני מתחילה את הסיפור בעשורים האחרונים של המאה התשע ‑ עשרה, ברופאים שאספו בלוטות של גוויות, שחלקן נגנבו מבתי קברות . אני מסיימת במדענים שמתחקים אחרי מסלולם של ההורמונים עד לגֶנים שמייצרים אותם . איך גילינו שהורמון הגדילה אינו רק לגדילה ? איך למדנו לדעת שהאשכים והשחלות נשלטים על ידי הורמון במוח ? האם הורמון הרעב שהתגלה לאחרונה אינו מעיד שבעצם לא היעדר כוח הרצון שלי אלא הכימיה שלי היא שדוחפת אותי לזלול ? ואם כך, האומנם יש באמת הבדל בין השניים ? בסופו של דבר, הרי אני הנני הכימיה שלי . ומה אומרים המחקרים החדשים ביותר על השימוש בהורמונים היום - ג'ל הטסטוסטרון הפופולרי בקרב גברים מזדקנים והטיפול בתחליפי הורמונים בנשים בגיל המעבר ? "שלטון ההורמונים" מתחיל בסיפור מקדים להורמונים, כאשר אנשי רפואה במאה התשע ‑ עשרה התחילו להבחין בבלוטות הפרשה של חומרים כימיים הפזורות בגוף . המחקר הזה הוביל לקונספט ההורמונים בתחילת מבוא 11
|
|