|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 155 | תעמולה דיגיטלית והאיום על הבחירות הצפייה שלהם בטלוויזיה ; בישראל בשנת 2015 פילח מטה הבחירות של הליכוד מספרי טלפונים סלולריים לפי כתובות ברמה של איזור מיקוד, וכך נוצר קמפיין המסרונים "הערבים נוהרים לקלפיות" ; פרשת "קיימברידג' אנליטיקה" שהתפרסמה אחרי בחירות 2016 בארצות הברית, 10 הוכיחה, גם אם לא בצורה מושלמת, שהניסיונות לייצר מערכות שיממשו את מלכודות האוטונומיה ממשיכים במלוא המרץ ; והשימוש האינטנסיבי ביישומוני בחירות שאוספים מידע על אזרחים ומעבדים אותו — בישראל הגיע שימוש זה לשיאו בבחירות 2019 - 2020 — הוכיח זאת מעבר לכל ספק . על כן גם אם ראוי להגן על הזכות לפרטיות בחקיקה חשובה, מעודכנת ונפרדת, 11 אנו מציעים להוסיף את ההגנה על הזכות לפרטיות ואת הסדרי פרטיות גם כחלק מחוק דרכי תעמולה . המרחב הדיגיטלי יוצר איומים נוספים על היכולת לקיים הליך בחירות תקין כגון איומי סייבר על תשתיות מחשוב של מערכות ספירת קולות או פריצה לשרתי מחשב כדי לדלות מידע ממכשירים סלולריים, מיישומוני בחירות, מחשבונות דואר ומשרתים של מפלגות ומועמדים . 12 במרחבים אלה אין חוק דרכי התעמולה אמור לטפל . עם זאת ההבנה כי הניסיונות להשפיע על התודעה של הבוחרים ועל דעת הקהל באמצעות טכניקות דיגיטליות אכן מתרחשים, מעוררת את השאלה המהותית כיצד יש לטפל בהם ומי אמורים להיות המוסדות הנכונים לעשות כן . למשל האם הרשויות להגנת סייבר או שירות הביטחון הכללי — שעיקר תכליתם ביטחונית והעיצוב הארגוני שלהם מכפיף אותם ישירות לראש הממשלה, העשוי להיות שחקן בתהליכי בחירות — הן הרשויות המתאימות ? במחקר זה אנחנו מתמקדים בהתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות וטוענים שהמרחב הדיגיטלי מאתגר את הדמוקרטיה הדיונית בדרכים שמצדיקות אסדרה חדשה של המדינה בתחום דיני תעמולת הבחירות . כמבוא, בפרק ,1 10 ראו רפאלה גויכמן "קרה נס, הסיפור של פייסבוק התפוצץ עכשיו ומחייב אותנו להתמודד עם השפעה על בחירות" דהמרקר 2018 . 3 . 26 . 11 ראו רחל ארידור הרשקוביץ ותהילה שוורץ אלטשולר, הצעת חוק הגנת הפרטיות, התשע"ט - 2019 ) המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ( . 12 ראו רון שמיר ואלי בכר התקפות סייבר על מערכת הבחירות — איך מתמודדים ? ) מחקר מדיניות ,135 המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז פדרמן לחקר הסייבר, 2019 ( .
|
|